במהלך ההיערכות המדינית לביקורו הקרוב של דונלד טראמפ במדינות ערב, לצד שעות רבות של דיונים עם שרים, בכירי מערכת הביטחון ושליחים אמריקנים, גיבש ראש הממשלה בנימין נתניהו גם צוות חשאי ומצומצם – שעניינו לא היה ביטחוני או מדיני, אלא פוליטי ותקשורתי.
למרות ההערכה הרווחת שלא יהיה צורך אמיתי להפעיל את תוכניות הצוות, העבודה בוצעה במלואה, והוכנו תרחישים ומסמכים למקרה קיצון – תרחיש בו נתניהו יגיע למסקנה כי לא ניתן עוד לשתף פעולה עם טראמפ, וכי יש לשנות את הגישה כלפיו.
אם התרחיש הזה נראה תחילה כבלתי סביר, הרי שהתפיסה השנייה שעמדה בבסיס ההיערכות הייתה כי טראמפ, בשונה מקודמיו בבית הלבן – ג’ו ביידן וברק אובמה – הוא פגיע בהרבה. נתניהו לא יידרש לנאום דרמטי בקונגרס, כפי שעשה מול אובמה ב-2015, אלא יוכל להשפיע באמצעות מהלך מתוחכם בהרבה: יצירת תהודה של חוסר שביעות רצון מצדו של הממסד הישראלי. די בכך כדי לעורר גל של תגובות מצד גורמים רפובליקנים, עיתונאים שמרנים ומשפיענים אמריקנים, שיאלצו את טראמפ "להתיישר לימין ישראל" – ובמהירות.
בשלב זה, למרות הצהרות מסוימות מצדו של טראמפ שגרמו לדאגה בירושלים, "הכדורים" שהוכנו – כלומר, מהלכים מתוזמנים לתגובה – עדיין במגירה. ההכרעה אם להשתמש בהם תגיע רק לפי ההתפתחויות. בישראל מדגישים: טראמפ ייבחן במעשים, לא בדיבורים.
מי שמוביל את הגישה הזאת הוא אחד השרים הבכירים בממשלה, אשר משתתף בקביעות בדיונים מסווגים. באחת הישיבות אף התפתח עימות בינו לבין שר אחר, שטען כי מדובר בגישה מתנשאת, שאינה תואמת את המציאות הפוליטית הנוכחית – במיוחד כאשר טראמפ שוקל קאמבק פוליטי וחוזר לפעול ממעמד של עוצמה בתוך המפלגה הרפובליקנית.
תקציר הכתבה:
צוות חשאי בראשות נתניהו נערך לאפשרות של עימות מול טראמפ – אך לעת עתה הכלים נשארים במחסנית. הגישה: טראמפ פגיע, ישראל יכולה להפעיל עליו מנופי לחץ.
