מהמחקר עולה כי הטלת המס הביאה לעלייה חדה במחירי המשקאות המתוקים בישראל ובמקביל לירידה משמעותית בצריכתם. לעומת זאת, ביטול המס הביא לירידה במחירי המשקאות ולעלייה בצריכתם, כאשר בכלל סוגי המשקאות המחירים לא שבו להיות כפי שהיו, וכן הצריכה במרבית המשקאות.

המחקר מראה כי העלייה במחירי המשקאות בעקבות הטלת המס הייתה מעבר לסכום המס שהוטל עליהם במרבית המשקאות, גם בנטרול האינפלציה באותן שנים. כמו כן, לאחר ביטול המס, הירידה במחיריהם של המשקאות שמוסו הייתה נמוכה מנטל המס שהוסר מהם, גם בנטרול האינפלציה. כלומר, בטווח הקצר יצרניות המשקאות גלגלו את מלוא סכום המס לצרכנים ואף ניצלו את הטלת המס לצורך העלאת מחירים, ובטווח הארוך, לאחר שבוטל המס, הן לא הפחיתו את מלוא סכום המס במחיר לצרכן, כך שהירידה בהכנסות המדינה ממס לא התגלגלה במלואה לצרכן.

מבחינת צריכה, המחקר מראה שלאחר הטלת המס חלה ירידה של כ-12% בצריכת משקאות מתוקים, ולאחר ביטול המס עלתה הצריכה בכ-5%. כלומר, הצריכה לא חזרה לרמתה לפני הטלת המס, אך כן נרשמה מגמת עלייה מתונה. בנוסף, בבחינה של הצריכה במגזר החרדי בלבד נמצא כי להטלת המס הייתה השפעה גדולה יותר מאשר במגזר הכללי.

מס הקניה על משקאות מתוקים נקבע בגובה של 1 ₪ לליטר על משקאות מתוקים ו-6 ₪ לליטר תרכיז/ק"ג אבקה להכנת משקה מתוק. בנוסף, הוטל מס בגובה 0.7 ₪ לליטר על משקאות בהם שיעור הסוכר נמוך מ-5 גרם ל-100 מ"ל משקה, משקאות מתוקים המכילים חומר ממתיק אחר, וכן מיצי פירות בהם שיעור הסוכר גבוה מ-5 גרם ל-100 מ"ל משקה ו-4.2 ₪ לליטר תרכיז של משקה כאמור. תוספת הכנסות המדינה ממס זה בשנת 2022 עמדה על כ-900 מיליון ₪. בהתאם לעליית המחירים והמדד, אם המס היה חל בשנת 2025, הגידול בהכנסות המדינה היה עומד על כ-1.05 מיליארד ₪.

על המחקר חתומות רבקה אפרמוב, יוליה אונגר וטל כהן-טפר מחטיבת תכנון וכלכלה ברשות המסים.