שי-לי עטרי שורדת הטבח בכפר עזה וקורבן אונס חשפה בוועדה בדמעות

בדיון מטלטל בוועדה לקידום מעמד האישה נשמעו עדויות של נפגעות אונס שחשפו את סיפורן האישי. שי-לי עטרי חשפה בעדות ארוכה בוועדה את שעבר עליה: “הרגעים שחקוקים בזיכרוני של האלימות שהוא ביצע בי בזמן האונס בעוד אין ביכולתי להגיב והגוף שלי משותק כמו בובת סמרטוטים”. הנפגעת מיכל זעקה לאור הכוונה למנות את סילבן שלום ליו”ר תע”א: “תדאגו שהאיש הזה לא יהיה בתפקיד ציבורי”. יו”ר והועדה ח”כ מירב כהן דרשה מהמשטרה את נתוני מדד השירות של נפגעות עבירות מין: “המערכת בפשיטת רגל. היא כשלה. נפגעות מספרות את אותם סיפורים”

 

הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה הבוקר (א’) דיון מעקב בסוגית ליווי ומעטפת לנפגעות עבירות מין. שי-לי עטרי שורדת הטבח בכפר עזה וקורבן אונס חשפה בעדות אמיצה בוועדה את שעבר עליה: קוראים לי שי-לי עטרי. אני אלמנתו של יהב וינר זכרונו לברכה שנרצח באכזריות בשביעי לעשירי כאשר נלחם במחבלים שחדרו אל חדר השינה שלנו מהחלון, ובכך אפשר לי ולבת שלנו שייה שהייתה אז בת חודש, לברוח ולהינצל. ולצד זה אני גם נפגעת עבירה שבשנת 2022 הגישה תלונה על אונס וקבלת דבר במרמה בתחנת משטרת לב תל אביב. באפריל של שנת 2011 עברתי אונס אלים על אספלט כביש של חניון הדיירים מתחת לדירת השותפים שאז גרתי בה בתל אביב”.

שי-לי סיפרה בדמעות: השותף שלי לדירה מצא אותי לפנות בוקר מחוסרת הכרה מחוץ לדלת הבית שלנו עם טייץ קרוע, בתוך שלולית השתן של עצמי. לפני התקיפה באותו הערב הייתה לי משמרת בפאב השכונתי בו עבדתי. על הבר התיישבו מכרים מבית הספר רימון ובינהם גם מי שאנס אותי. לא היה מותר לשתות הרבה בעבודה והייתה לנו הברמנים מעין כוס קטנה, לואו בול. הדבר האחרון שאני זוכרת לפני הרגעים האלימים שאליהם התעוררתי להכרה תוך כדי האונס זה זה שאני מרימה עם אותם מכרים לחיים ולאחר מכן שאני משאירה את הכוס שלי ליד אותה חבורת מכרים. אני לא זוכרת כלום מאז הרגע הזה חוץ מהרגעים שחקוקים בזכרוני של האלימות שהוא ביצע בי בזמן האונס בעוד אין ביכולתי להגיב והגוף שלי משותק כמו בובת סמרטוטים. הוא נישק אותי כשהייתי ליד הכניסה לבניין שלי בזמן שבקושי הרגשתי את הרגליים שלי והגוף שלי נדחף על ידיו אל עבר חניון הדיירים שהיה חשוך”.

לדברי שי-לי יותר מ-80 אחוז מתיקי עבירות המין לא מגיעים בכלל לכדי כתב אישום או הרשעה. “חווית השתקה מרגישה כמו אונס שני. אני לא אתן שיאנסו אותי שוב, לא אתן שישתיקו אותי שוב. הבנתי שאני הולכת למשטרה. שמתי לזה סוף. הגשתי תלונה במשטרת תל אביב תלונה על אונס. נתתי תמונות ופרטים של נפגעות נוספות. המשטרה התרשלה והפרקליטות סגרה את התיק מחוסר ראיות. בית משפט שמגן על הפוגע עם צו איסור פרסום. חומרי החקירה מעלים התרשלות חמורה וחוסר רצון להגיע לחקר האמת. העד המרכזי שלי שמצא אותי מחוסרת הכרה אפילו לא נחקר ולא דיברו איתו. מי שראה את המכות וכשאני צועקת על האנס. כולי תקווה שהפרקליטות תעשה את עבודתה”.

לקראת סוף עדותה בישרה שי-לי כי יחד עם איגוד מרכזי הסיוע הסתיימה כתיבת הצעת חוק שתעלה לדיון בכנסת בקרוב. “הצעת החוק מבקשת לאפשר לנפגעת להיות מיודעת על הליך לבקשת איסור פרסום שם חשוד בעבירות מין, וכן להביע את עמדתה בנוגע לבקשה. כיום היא לא זכאית לאף אחד מהדברים הללו והיא כמובן לא צד להליך (כמו בכל ההליך הפלילי) ואנחנו חושבות שיש ערך רב, מהותי וחקירתי, בהוספת הזכויות האלה לחוק זכויות נפגעי עבירה”.

 

העיתונאית הדס שטייף שמלווה נותנת עדות אמרה: “מיכל אחת מנפגעות של סילבן שלום. היו בכנסת הזאת 4 נשים שסיפרו לי שהן גם נפגעו ממנו. הבנאדם עבריין מין נקודה. אנחנו כאן הבוקר כי לא יתכן שאדם שפגע בכל כך הרבה נשים ימונה לראש תע”א. לא ייתכן שאדם יקבל תפקיד כל כך בכיר”. מיכל הוסיפה: “תדאגו שהאיש הזה לא יהיה בתפקיד ציבורי. אין אופציה אחרת. נגמר. הוא צריך להיות תחת סורג ובריח. כשעבדתי כמזכירה בכירה כשסילבן היה שר המדע, הוא אמר לי להגיע למלון שבו שהה ואני מקישה בדלת והוא פותח את הדלת ואני עניינית מאוד. הוא אמר: ‘את הולכת לשנות לי את החיים’ ונכנסתי ללחץ פסיכי. אני מדברת אתכם ויש לי את התמונה מול העיניים כשהוא עם חלוק לבן. לא ידעתי מה אני עושה שם ומה הוא רוצה. לא אכנס להמשך ולתיאורים הגרפיים אבל אי אפשר לשכוח את זה, כל מה שהיה ולהמשיך לתפקד כי זו הפרנסה שלי. למחרת דיברתי עם שתי חברותי הטובות ואמרתי ‘אני רוצה להתלונן’ והן אמרו נלך להתייעץ. אתם שמים את ביטחון ישראל בידי אנס”.

שטייף: “יש לי עוד עדות, נשים שעבדו בכנסת. זה שלא נפתחה חקירה או זה שהוא לא הועמד לדין הוא חלק מ-95% מהגברים שלא עומדים לדין”. אורית סוליציאנו מנכ”לית איגוד מרכזי הסיוע: “למרות שאני הרבה שנים במאבק הזה אני מטולטלת. לשמוע איך בנאדם שעבר כזה אונס ברוטאלי עם עדים וראיות ולראות שהתיק מתמסמס”. ח”כ מירב כהן: זה מרגיש כמו בגידה”. סוליציאנו: “סילבן שלום אתה פושע. איך אתה מעז? מערכת אכיפת החוק לא תמיד מביאה צדק לנפגעים”.

 

רפ”ק אורית דנין ראש חוליית עבירות מין במשטרת ישראל: “הנפגעת מהדיון הקודם הגיעה להכשרה של חוקרי משפחה והיא סיפרה את הסיפור למי שיהיו חוקרי עבירות מין. זה היה הליך ריפוי גם לה וגם לנו. אני חוקרת עבירות מין 25 שנים. אנחנו שמים דגש על המקצועיות, על הזכות לליווי. אנחנו נותנים דגש לאומץ של נפגעת העבירה שבאה להגיש תלונה ופותחת את נבכי נשמתה בחקירה”.

ח”כ כהן: “המערכת בפשיטת רגל. היא כשלה. נפגעות מספרות את אותם סיפורים”.

רפ”ק דנין: “את הנעשה אין להשיב. אני מגיעה לפה 4 שנים ואנחנו מנסים לטייב את עצמנו”. ח”כ כהן: “אמרתם שתפתחו מדדים ותוכלו לעקוב”. רפ”ק דנין השיבה: “זה לא כמו קופת חולים ואנחנו צריכים לעשות בדק בית בתוך עצמנו וכל מקרה הוא לגופו. אנחנו על בדק הבית הזה. זה שאנחנו מתעקשים להביא נפגעות”.

ח”כ כהן: “כשמשאירים נפגעת עם הפוגע”. אורית: “רק בהסכמת הנפגעת אפשר להשאיר אותם לבד ואני מבינה שאין הסכמת נפגעת בשני המקרים ואנחנו נחדד את זה. לפעמים יש קושי לעשות עימות”. ענת הראל מנהלת תחום רווחה במשרד הרווחה: “אנחנו משקיעים הרבה מהתקציב במענה כולל לכלל הנפגעות. מרכזי הטיפול מקבלים הרבה מהתקציב כדי לראות איך מקצרים את זמני ההמתנה. אין תקציב מעבר לשמונה מיליון וצריך תוספת תקציבית וזה ייבחן ויעמוד לבדיקה בלי יכולת להבטיח שזה יהיה”.

עו”ד נילי פינקלשטיין ממשרד המשפטים: “יש כמה מסגרות משפטיות שניתן להטיל צו איסור פרסום להליך משפטי או לחקירה. חלק נועדו להגן על מתלוננות וחלק כללים יותר. מה ששמענו פה מתיאור הצעת החוק, בהחלט נדרש את עמדת נפגעת העבירה. משטרת ישראל או פרקליטות המדינה יכולים להתייחס למצב הנפגעת בשיקול עמדתם להוצאת הצו. יש עילות בחוק למצב הנפגעת. משטרת ישראל מבקשת גם להסיר איסורי צווי פרסום כדי לקדם חקירה. אני מבטיחה להתייחס להצעת החוק”.

 

עו”ד אורלי רוזנטל מפרקליטות המדינה: “שמעתי בכאב את הדברים של שי-לי, מצער אותי לשמוע נפגעת שאוזרת אומץ ומגישה תלונה ומתארת דברים של – היא הגישה ערר לסגור את התיק. חומר הראיות נבדק על ידי המשנה הפלילית קיבלה את הערער והשלמות חקירה ובהמשך תתקבל החלטה. לגבי עניין איסורי פרסום יש חוק וההחלטה היא על ידי בתי המשפט. יש חוקרים וחוקרות ופרקליטים מסורים ששומרים על קשר עם הנפגע לאורך החקירה ויש מקרים שמסתיימים בהרשעה וענישה וגם בעימות הנפגע מרגיש שהוא יוצא מחוזק. נפגע זכאי לליווי בחקירה כולל גם בעימות. חובתנו להפיק לקחים ולשמוע את הדברים והקול שהשמעתם פה חשוב שישמע”.

 

היו”ר כהן סיכמה: “הוועדה מבקשת מהמשטרה ומהמשרד לקדם את מדדי השירות לנפגעי עבירות מין. הוועדה מבקשת מהמשטרה את מסקנות בדק הבית של המשטרה ולהבין איך מונעים השארת נפגעת עם פוגע במהלך העימות. הוועדה מבקשת ממשרד המשפטים לבחון את הצעת החוק שמגבש האיגוד”. ח”כ כהן אמרה כי הוועדה תפנה לשר הביטחון לא לאשר את מינוי סילבן שלום ליו”ר התע”א”.