דורון אשר כץ, שורדת השבי, יצאה לאחרונה בקמפיין מימון המונים וביקשה תרומות מהציבור בישראל כי אינה מצליחה להסתדר בפן הכלכלי. בתוך מספר ימים הציבור נתרם ותרם לה מעל ל-3 מיליון שקל. שורדת השבי, שילדה לפני כחודשיים תינוקת חדשה מהגרוש שלה, יוני אשר, היממה את כולם עם הפרידה מאשר שהגיעה בהפתעה מוחלטת.

לאחרונה, עלו שמועות רבות בנוגע למצב בין בני הזוג, כאשר נטען לכאורה כי לאחר שיוני עזב את הבית, נאלצה דורון להתמודד לבד עם ההריון והעול הכלכלי. היום (שני) יוני אשר שבר שתיקה והעלה פוסט נוקב לחשבון הפייסבוק שלו, בו הוא עושה סדר ושם את כל הקלפים על השולחן.

בפוסט שהעלה יוני אשר הוא כתב: "בטרם יתבררו הטענות בהליך משפטי מול N12 ועיתון מעריב, אציג את העובדות (האמת) ותשובה סופית לכל ההשערות והשיח הער שקיים לגבי המספרים שמאחורי מעטפת התמיכה הכלכלית לחטופים מהמדינה, לעומת מה שנטען בקמפיין "להושיט יד" והכתבות (השקרים): 1. "דורון נכנסת להריון, ואז יוני בעלה עוזב את הבית, והיא נאלצת להתמודד עם הלידה לבד".

תמונה מס' 1: לא היה ולא נברא, לא עזבתי את הבית אלא הוצאתי בכפייה מן הבית ובשל טענות שווא לאלימות פיזית, שידועה כ-"מילת הקסם" כנגד גברים מול שופטים. עוה"ד של דורון, לורי גלייזר טענה טענות כוזבות שאני אלים, משך חודשים היא איימה עליי רבות בהגשת תלונות שווא, מעצרים, הוצאת צווי סרק, עד שבדיון קיבלה סוף סוף דורון את מה שרצתה, ומכאן גם המשפט שמוצג למטה בתמונה, עליו ידובר בהרחבה בהזדמנות אחרת: "בחמאס לא התנהגו למרשתי כפי שהוא מתנהג…"

התוצאה: עיניכם הרואות, מי שהורה לי לעזוב את הבית לאלתר ומייד באותו הדיון הייתה השופטת בכבודה ובעצמה. ואם לא אני זה שעזב את הבית, אלא הוצא ממנו, כנראה שגם לא עזבתי אותו "לטובת אישה אחרת". השופטת "קנתה" במהירות את הטענות על אלימות והורתה לי לא לשוב לבית לאלתר, בעוד כוס הקפה שלי מהבוקר על השיש טרם הספיקה להתקרר.

"לידה לבד": כמוצג בכתבה, הלידה תועדה ע"י צלמי חדשות 12. הריון ולידה הם נושאים פרטיים, פרסום הריון בתקשורת, הכנסת מצלמה לחדר הלידה כאשר מדובר בבת שלי, לא מקובלים עליי. כל אחד זכאי לבחור ואני לא שופט, אלו עקרונותיי האישיים בלבד. להגיע ללידת בתי, לראות צוות של חדשות 12, ולמצוא את לאה שנירר מצלמת סטורי בין הרגליים של האמא, זה פחות הקטע שלי. דורון ממש לא נאלצה ללדת לבד, אלא ממני, נמנע להגיע ללידת בתי. ועוד פרט חשוב – גם אמא שלי הייתה עם דורון וסייעה לה בהריון ובלידה רבות. כפי שעשתה תמיד.

2. "מצוקה כלכלית": ברור שהמצג של שרידות כלכלית הביא ישירות לטענה המתבקשת – האב נטש ולא דואג למשפחתו. בתגובות נזרקו המון השערות ומספרים לאוויר וגם המדינה הואשמה רבות על הזנחת השבים. אז כעת תוכלו לשפוט בעצמכם, גם כאן לפניכם המספרים והעובדות: תמונה מס' 2: הקצבאות החודשיות של כל אחת מבנותיי רז ואביב ושל דורון עצמה, נפגעות פעולות איבה: 9,410 ₪ לכל אחת משלושתן. פדויות שבי: 3,300 ₪ לכל אחת משלושתן. כלומר כ- 12,700 לכל אחת משלושתן. ובסה"כ כ- 38,100 ₪ כל חודש.

בנוסף לדורון 2 גמלות ילד נכה (עבור השגחת מבוגר על ילד -רמה ב'): 5,542 ₪ לכל אחת מהילדות ובסה"כ כ- 11,084 ₪ כל חודש. בתוספת הזכאות לסיוע בשכר דירה, והנחות שונות בחשבונות המחיה, סה"כ כ- 54,200 ₪ מתקבלים לחשבונה של דורון בכל חודש. כן, למעלה מ-50 אלף שקלים כל חודש.

אני לא מוכר ע"י המדינה, ולא זכאי לקצבה כלשהי. כל הסכומים הנ"ל מתקבלים כיום אצל דורון בלבד, ואין לי שום גישה וזכות לשימוש בהם לשם כלכלת ורווחת בנותיי. ולכן אני מכלכל אותן מכיסי בלבד.

במהלך חיי נישואינו דורון ואני צברנו בעמל רב הון אישי של כמה מיליוני שקלים, לאחר חלוקת הרכוש בינינו לדורון הון ורכוש בשווי בסך 1 מיליון דולר לכל הפחות, וזאת לפני גיוס ההמונים.

זכויות נוספות והחזרי הוצאות שיש לדורון ולבנות בין היתר (מצורף קישור): פעוטון, גנים, צהרונים, חוגים, קייטנות, טל' נייד, טיפולים רפואיים, טיפולים נפשיים, סיוע ברכישת רכב, ברכישת דירה, 80 שעות חודשיות של מטפלת צמודה, ועוד כמפורט בקישור. ואם אתם חושבים שאני לא דובר אמת או מגזים בנוגע לנתונים, אתם מוזמנים לברר זאת עם מנהלת השיקום מטעם ביטוח לאומי נתניה נילי ויצמןאו לברר עם גורם מוסמך אחר.

מיום 7.10.23 ועד היום, חברת אפ"י נכסים בה דורון מועסקת, ממשיכה להעביר לה שכר, רכב הטבות ובונוסים על אף שבפועל לא שבה לעבוד, בסך של כ-22,000 ₪ בחודש. ובתוספת הקצבאות הנ"ל- לדורון הכנסה של למעלה מ70 אלף ש"ח כל חודש.

"האב נטש את הבנות" – גם כאן הדבר "נאמר מבלי שייאמר" וברור לכולם כי זהו המצג שהוצג ומשתתפי ועורכי הכתבה התכוונו להציגו בדיוק כך. ולאור האופן בו הצופים הגיבו לכך, מדבר הדבר בעד עצמו.

תמונה מספר 3: למרות שאינני זקוק לאף החלטת שופטת כדי שאהיה הורה נוכח, אחראי אוהב מטפל ודואג כפי שהייתי כל חייהן של בנותיי – החלטת ביהמ"ש כפי שאתם רואים – "דרישת הצדדים לאחריות הורית משותפת ושוויונית." מאשרת שאני מקיים משמורת משותפת שוויונית ומלאה ורז ואביב חיות עמי מחצית מהזמן. יתרה מכך כמו שכתוב, נעשה "לדרישת הצדדים" כלומר, שדורון ואני לא רק יודעים שבמציאות גידול הבנות הוא משותף, אלא גם אנחנו אלו שדרשנו זאת מביהמ"ש. מי שמכיר אותי אישית, יודע מי ומה אני עבור בנותיי ויודע בדיוק איזה אב אני. אין צורך להכביר במילים.

בחירתו של אדם להיפרד מבןבת זוגו היא לא נטישה, גם לא בעת הריון, תינוק יכול להיוולד להורים נשואים ועדיין יחיה במציאות לא ראויה. ויכול להיוולד להורים גרושים ויחיה ביציבות באהבה ובשמחה. הדבר תלוי בהורים עצמם, ולא בעובדה האם הם נשואים או לא נשואים.

דורון ממש לא "חזרה מן השבי לפרידה כואבת" כפי. שמוצג בכתבה. מהיום בו דורון והבנות שבו מן השבי, ועד להחלטה להיפרד, חלפו 10 חודשים. בהם היו מסירות, שיקום ותמיכה. אגב גם לאחר סיום הזוגיות אלו יכולים להתקיים.

לא נשקפת להן, מעולם לא נשקפה להן, סכנה כלכלית מיידית או עתידית. עם ובלי קצבאות. ואם חלילה תהיה כזו מצוקה בעתיד, היא תסתיים בטרם תתחיל, כי יש אבא שימלא כל מחסור.

בנימה אישית, השימוש בתמונותיהן של בנותיי בקמפיין "להושיט יד" שהוצגו ליד סכומי תרומות, הצגתן כ-"נזקקות", גרם לי לתחושת זעזוע עמוקה והוא מעשה שלא ייעשה. תמיכה כספית מן הציבור עבור כל חטוףלוחםמשפחה שכולה היא מבורכת. אני מקווה שלדורון יהיה כמה שיותר שפע וממון כל חייה. וראוי הרבה יותר לו היה מפורסם קמפיין המציג בתם לב את מצבה ואת צרכיה, וללא הכפשתו של איש. ובכך כל תורם יכול היה לקבל החלטה מבוססת לגבי תרומתו".