המשפחה התחבאה בממ"ד במשך יומיים, מוקפת מחבלים; אם המשפחה הוכרה כנפגעת איבה וסובלת מפוסט טראומה קשה
נ', תושבת שדרות בת 35, נשואה ואם לילדים, הייתה בטוחה שחייה יסתיימו בבוקר ה-7 באוקטובר 2023, כאשר אזעקות, יריות ופיצוצים זעזעו את עירה. סיפורה נחשף בתביעה להכרה בה כנפגעת איבה, אותה הגישה בשמה עורכת הדין מיכאלה דימרץ, המתמחה בנזקי גוף ובמימוש זכויות רפואיות.
לדברי נ', במשך יומיים תמימים היא נאלצה להסתתר בממ"ד הביתי יחד עם בעלה וילדיה, כשהם שומעים לאורך כל היום והלילה יריות ופיצוצים.
בחוסר מענה מכוחות ההצלה, חרף ניסיונות חוזרים ונשנים, היא חשה שקיצה וקץ משפחתה קרב, בלי שהם מסוגלים לנקוף אצבע כדי לשנות את גורלם המר.
שיא האימה הגיע כשבני המשפחה שמעו לפתע כיצד המחבלים פורצים אל חצר הבית באלימות, תוך דיבורים רמים בערבית. "הייתי בטוחה שזה הסוף שלנו, ושלא נשרוד", תיארה נ' מאוחר יותר.
לאחר 48 שעות של פחד מוות, החליטה המשפחה להימלט משדרות, במהלך מסוכן שבמסגרתו בעלה נאלץ לעזוב את הממ"ד כדי לאסוף את אחת הבנות שנמצאה בבית סביה. נ' תיארה את הרגע הזה כמפחיד במיוחד, משום שחששה שבעלה לא יחזור בשל הסכנה הרבה האורבת לו ברחבי העיר.
במהלך הבריחה נחשפה המשפחה למראות קשים. החיילים במחסומים כיוונו אליהם ואל רכבים חולפים נוספים את נשקם, ברגעים מצמיתים ועוצרי נשימה.
לאחר מסע תלאות, הצליחה המשפחה להגיע לירוחם, לבית הוריה של נ', ובהמשך למלונות ברמת גן ובאילת.
לביתם בשדרות שבו בני המשפחה רק בחלוף כחמישה חודשים. לדברי עו"ד דימרץ, למרות השיבה הביתה, החזרה לשגרה לא הייתה קלה כלל עבור נ' ומשפחתה.
מאז אותו אירוע טראומטי, חייה של נ' השתנו לחלוטין. מאם צעירה, שהייתה עד האירוע אישה שמחה, פעילה וחברותית, ללא כל היסטוריה של בעיות נפשיות או רפואיות, היא החלה לסבול מפוסט טראומה קשה, שהשפיעה על כל רגע ורגע במהלך יומה.
לדברי עו"ד דימרץ, נ' מתמודדת עם התקפי חרדה תכופים ומשמעותיים הכוללים קשיי נשימה, פרצי בכי וצעקות לעזרה מתוך תחושת מוות מתקרב. בנוסף לכך, סובלת נ' מסיוטי לילה תכופים, פלאשבקים חוזרים של האירועים הטראומטיים, דריכות מוגברת ופחד עז מחיילים, שאותם החלה לזהות בטעות כמחבלים.
התסמינים החריפים של נ' השפיעו לרעה על חיי משפחתה, גרמו לה לעצבנות רבה וחוסר סבלנות, תוך שיחסיה עם ילדיה ובני משפחתה נפגעים מאד.
כחודש לאחר האירועים הגישה עו"ד דימרץ, בשמה של נ', תביעה למוסד לביטוח לאומי, להכרה בה כנפגעת פעולות איבה ולקבלת תגמולים.
וועדה רפואית שהתכנסה בעניינה במאי 2024 קבעה כי נ' סובלת מהפרעות שינה חמורות, קשיי ריכוז, ותגובה קשה לאזעקות ולאירועים המזכירים לה את הטראומה, ומהווים עבורה טריגר להתקפי חרדה קשים.
בשל חומרת מצבה הנפשי והקשיים הרבים שחוותה בתפקודה היומיומי, נקבעה לנ' נכות זמנית בשיעור של 40%, החל מדצמבר 2023 ועד אפריל 2025.
מיד לאחר התכנסות הוועדה הרפואית הראשונה בעניינה, החלה נ' בטיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים, שלוו בנטילת תרופות נגד חרדה ודיכאון. חרף כך, התסמינים הקשים נמשכו ואף החריפו לעיתים.
נ', המועסקת במשרה ציבורית במרכז הארץ, שבה לעבודתה במרץ 2024, אך נאלצה ליטול ימי מחלה רבים, בשל מצבה הקשה.
באפריל 2025 התכנסה ועדה רפואית נוספת ללא נוכחותה של נ'. לאחר שסקרה מסמכים רפואיים בעניינה, קבעה הוועדה כי מצבה הנפשי של נ' עדיין קשה, אך קיים פוטנציאל לשיפור, ולכן הוחלט להעמיד את נכותה הזמנית על 30% עד אוקטובר 2025.
לדברי עו"ד דימרץ, בשל אחוזי הנכות הגבוהים, זכאית נ' לתגמולים חודשיים בסך כ-3,250 שקלים, ונהנית מהטבות שונות המיועדות לנכי המוסד לביטוח לאומי. בנוסף זוכה נ' לכיסוי הוצאות מיוחדות ודמי נסיעה, והחזרים על טיפולים אלטרנטיביים.
לדברי עו"ד מיכאלה דימרץ, "מאז ה-7 באוקטובר מתמודדת נ' עם אירוע קשה ומורכב ביותר, וההכרה בנכותה הזמנית כנפגעת איבה היא שלב חיוני בדרך לשיקומה. בהמשך, תתכנס וועדה רפואית נוספת אשר תקבע את נכותה הצמיתה, ואז גם תיקבע גמלתה החודשית הקבועה".
