בעוד ההסכם לשחרור החטופים יוצא לדרך וכולל את שחרורם של קרוב ל־2,000 אסירים פלסטינים, ישראל הצליחה לשמר קווים אדומים ברורים – ובראשם: סירוב מוחלט לשחרורם של ארבעת ה"אסים", והחלטה שלא להחזיר את גופות האחים של יחיא סינוואר לעזה.

על פי פרטי ההסכם, מרואן ברגותי, אחמד סעדאת, חסן סלאמה ועבאס א-סייד – דמויות בכירות ומזוהות עם טרור רצחני – יישארו בכלא הישראלי. מדובר בדרישה מרכזית של חמאס שנדחתה באופן חד משמעי על ידי ישראל כבר בתחילת המשא ומתן, ונשמרה עד הרגע האחרון למרות לחצים בינלאומיים.

גם מחבלי חוליית הנוח'בה, שהיו מעורבים ישירות בטבח, האונס והחטיפות באירועי 7 באוקטובר, לא ייכללו ברשימת המשתחררים. זוהי עמדה עקרונית של מערכת הביטחון, שזכתה לגיבוי מלא מצד הקבינט.

הישגים לישראל

במקביל, ישראל הצליחה להשיג הישגים משמעותיים בזירה הבינלאומית. ההסכם, שנוסח בעזרת תיווך אמריקני הדוק בהובלת ממשל טראמפ, תורם לחיזוק מעמדה של ישראל כצד אחראי ופתוח למהלכים הומניטריים – אך לא בכל מחיר.

הקשר עם וושינגטון מתחזק, והברית המדינית-ביטחונית בין שתי המדינות שבה להתייצב לאחר תקופה של מתיחות. פגישת נתניהו וטראמפ בבית הלבן, שתתקיים בקרוב, צפויה להדגיש את השותפות המחודשת.

ערבויות ערביות חסרות תקדים

במסגרת ההסכם, מדינות ערב המתונות – בראשן מצרים, ירדן ואיחוד האמירויות – התחייבו לפעול לסיום שלטון חמאס בעזה. מדובר בערבויות אזוריות יוצאות דופן, שכוללות גם נכונות להשתתפות בשיקום הרצועה לאחר תום הקרבות.

הישגים לחמאס

מנגד, חמאס רושם הישגים משלו – בראשם הישרדות פוליטית וצבאית לאחר חודשים של לחימה כבדה. השחרור של כ-2,000 אסירים, כולל 250 אסירי עולם עם "דם על הידיים", מהווה הישג סמלי ותעמולתי משמעותי עבור הארגון, במיוחד מול הציבור הפלסטיני.

בנוסף, סוכם על פתיחה מיידית של מעבר רפיח והגברה ניכרת של הסיוע ההומניטרי לרצועה – מה שיקל על המצוקה האזרחית הקשה בעזה.

סיכום