האם נקיטת הליך רפואי מפוקפק לזירוז לידה, על ידי רופא מיילד בבי"ח תל השומר הפך יולדת צעירה לעקרה? כך נטען בתביעה אותה הגישו היולדת ובעלה נגד בית החולים שיבא תל השומר, ונגד משרד הבריאות המפעיל אותו, באמצעות עורכת הדין עדי וייס המתמחה בתביעות רשלנות רפואית
על פי התביעה, התובעת (28) עברה היריון ראשון ספונטני, אך בשבוע ה־14 להריונה התגלו ברחמה שרירנים – גידולים שפירים בדופן הרחם, שאחד מהם אף חסם את צוואר הרחם. בשל הממצא, הועברה האישה למעקב במרפאת הריונות בסיכון גבוה בבי"ח שיבא תל השומר.
במהלך בדיקות חוזרות נאמר לאישה כי אין כל מניעה מלידה טבעית, גם נוכח קיומם של שרירנים.
בסוף השבוע ה-37 להריונה הגיעה התובעת לחדר המיון בביה"ח שיבא תל השומר עם צירים ולידה מתקדמת. היא חוברה למוניטור אשר התריע על האטות בדופק העוברי, אך המיילדות הרגיעו אותה שאין סיבה לדאגה, וכי הן עוקבות אחר מצבו של העובר מעמדת האחיות. גם לאחר מתן אפידורל נמשכו ההאטות בדופק העוברי, שהשתפרו זמנית לאחר שינוי תנוחה
על פי התביעה, לנוכח אי-התקדמות הלידה, נקרא לחדר הרופא המיילד, שהסביר לבני הזוג כי אם המצב לא ישתפר, תישקל הולדת התינוק באמצעות פעולת ואקום או באמצעות ניתוח קיסרי. בעלה של היולדת נזעק וביקש במפורש להימנע מביצוע הליך של לידת ואקום, בשל ניסיון משפחתי קשה בלידה מסוג זה.
כעבור ארבע שעות נוספות, בהן דווח על פתיחה מלאה, אך ללא כל התקדמות משמעותית בלידה, הועברה היולדת לחדר הניתוח, אך בעלה לא הורשה להיכנס. שם הודיע לה הרופא המיילד כי העובר במצג פנים – תנוחה חריגה ומסוכנת שבה פניו של העובר פונים קדימה אל תעלת הלידה במקום החלק העליון של הראש, דבר המקשה מאוד על יציאתו.
חרף כך ניסה הרופא ליילד את העובר באמצעות ואקום, בהדביקו את המשאבה על פניו של הילד.
לדברי עו"ד עדי וייס, לידת ואקום במצג פנים נאסרה על פי ניירות עמדה רפואיים רבים, שקבעו שבמצג שכזה יש להימנע לחלוטין מההליך.
ניסיון לידת הוואקום באישה לא צלח, ורופאה נוספת ששהתה בחדר הלידה התריעה כי אין טעם להמשיך בלידה, וכי יש להפנות את היולדת ללידה קיסרית.
חרף כך, בשלב זה בוצע ביולדת, תמרון רפואי שנאסר במדינות רבות אשר נקרא תמרון קריסטלר, וזאת, כך נטען, מבלי להכינה לכך, ומבלי לקבל את רשותה, לפעולה אגרסיבית זו.
הרופא ביקש מהיולדת ללחוץ, ולפתע נשען במלוא כובד משקלו על בטנה, בהפעילו לחץ עז. היולדת החלה צועקת מכאב חד, אך גם בשלב זה התינוק מיאן לצאת.
לדברי עו"ד עדי וייס, תמרון קריסטלר ננקט בשנים עברו על מנת לזרז את הלידה, אך בעקבות מחקר רב נאסר השימוש בו במדינות רבות. לדבריה, פעולה זו נחשבת כיום למסוכנת לאם ולעובר, ובוצעה במקרה הנוכחי ללא כל הסבר וללא קבלת הסכמה מוקדמת מצד היולדת.
על פי הנטען, לאחר שכשלו כל הניסיונות האגרסיביים, הועברה התובעת לניתוח קיסרי והעובר חולץ מבטנה במצב מצוקה. על פי הרישומים הרפואיים, הוא נולד כחול, עדות למחסור בחמצן, עם קריש דם בקרקפת שנבע מניסיון הנפל ללידת וואקום. התינוק חובר מיידית לחמצן ומצבו השתפר.
לעדות האם, בעודה תחת השפעת תרופות ומתאוששת מהלידה, היא שמעה את הרופא המיילד אומר לרופא כמעט שברתי לו את הרגליים", כשכוונתו לבנה הפעוט.
על פי הנטען, ימים ספורים לאחר הניתוח, הופיע שטף דם גדול באגן האישה, בקוטר של 14 סנטימטר. הצוות הרפואי ביצע שאיבה מונחית תחת סריקת סי.טי, שבאמצעותה נשאבו מגופה 600 סמ"ק נוזל דלקתי.
בשל הזיהום טופלה היולדת באנטיביוטיקה ונשארה לאשפוז למספר ימים, ולאחר מכן שוחררה לביתה עם הנחיות להמשך טיפול תרופתי.
הריונות נוספים שנכשלו
בשנת 2021 נכנסה התובעת להיריון נוסף, אך בשבוע ה־19, עברה הפלה טבעית עקב התקצרות צוואר הרחם. בשנת 2022 הרתה התובעת בשלישית, ובשבוע 13 עברה תפירת רחם, על מנת למנוע הפלה נוספת. חרף כך, בשבוע 22, היא חשה צירים מוקדמים ונאלצה לעבור הפלה מאוחרת.
בבדיקות שנערכו בהמשך נמצא כי היא סובלת מאי־ספיקת צוואר הרחם, מצב שבו לא ניתן להחזיק היריון עד סופו. על פי הנטען, לפני מספר חודשים נרמז לה שלא תוכל לשאת יותר היריון, והומלץ לה לשקול הליך פונדקאות – בשל הסיכון להיריון נוסף.
חוות הדעת המומחה
לתביעה צורפה חוות דעת מאת ד"ר מריוס ברגר, מומחה ברפואת נשים. לדבריו, ניהול הלידה היה רצוף בכשלים. הצוות הרפואי לא אבחן במועד את מצג הפנים, ניסה ליילד באמצעות ואקום, בניגוד להנחיות המקצועיות, וביצע תמרון קריסטלר מבלי לקבל על כך את הסכמת היולדת, ובניגוד לעמדת ארגון הבריאות העולמי.
ד"ר ברגר קבע בחוות דעתו כי פעולות חריגות אלה של הצוות הרפואי גרמו לתובעת לקרע ברחם ולנזק בלתי הפיך לצוואר הרחם, נזקים שגרמו לכישלון הריונותיה הבאים.
לדברי עו"ד וייס, התובעת ובעלה מקיימים אורח חיים דתי, ומטרתם לאורך השנים הייתה להקים משפחה מרובת ילדים. לדבריה, כתוצאה מהפעולות הרשלניות שבוצעו כלפי התובעת, נגרם לה נזק בלתי הפיך, והיא לא תוכל עוד להחזיק היריון.
האפשרות היחידה שנותרה כעת בפני בני הזוג להבאת ילדים נוספים לעולם היא באמצעות הליך פונדקאות, הכרוך בהוצאה של מאות אלפי שקלים לכל מחזור.
מעבר לנזק הרפואי, כך נטען, נגרמה ליולדת גם פגיעה באוטונומיה ובדימוי הגוף, ותחושת כישלון ותסכול מתמשכת.
בתביעה מתבקש בית המשפט לחייב את משרד הבריאות, המפעיל את ביה"ח שיבא תל השומר, לפצות את בני הזוג על כל נזקיהם לעבר ולעתיד, ולממן את הליכי הפונדקאות העתידיים שלהם, שהוערכו בכ־450 אלף שקלים לכל מחזור. גובה התביעה ניתן להכרעת בית המשפט עד לגובה סמכותו (2.5 מיליון שקלים). טרם הוגש כתב הגנה.
