עשרות יישובים בגליל אינם זוכים לקבל חבילת אבטחה ומיגון – למרות שהמדינה קבעה כי מדובר ביישובים ״ברמת איום גבוהה״ כך דווח באתר מעריב. מדובר ב־35 יישובי המועצה האזורית "משגב" שבגליל, כאשר מרביתם הם "מצפים" – יישובים קהילתיים שהוקמו בתוכנית של ממשלת מנחם בגין בסוף שנות השבעים של המאה הקודמת. מטרת התוכנית הייתה כפולה: לייהד את הגליל ולמנוע רצף טריטוריאלי של יישובים ערבים באזור, ולבסס תפיסה ביטחונית של התיישבות בגליל כמאפשרת בסיס ליכולות הגנה במקרה של התקוממות ערבית.
פעמיים עמדו היישובים בפני אתגרי הגנה. הראשון – במהומות אוקטובר 2000: במהלך מספר ימים ביצעו ערביי הגליל הפרות סדר נרחבות ואירועי אלימות קשים, מרביתם במרחב המועצה האזורית משגב. הערכות של המשטרה ותגבור של צה"ל מנעו פריצה ליישובים. האירוע השני היה במהלך מבצע "שומר חומות" בשנת 2021: גם אז התרחשו אירועים לאומניים רבים, לרבות חסימות צירים ודרכים ליישובים, שריפת צמיגים ויידוי אבנים. גם במקרה זה, היערכות נרחבת של המשטרה מנעה חדירה לתוך היישובים.
בשנים האחרונות, לצד דו־קיום חלקי בגליל, מתמודדים התושבים באופן יומיומי עם אירועים הקשורים לפעילות לאומנית- הכוללת בעיקר הצתת שטחי מרעה, חורש טבעי ושטחים חקלאיים- לצד גניבות ופריצות לבתים. לפי הערכות, רוב המקרים הם תוצאה של פעילות של גורמי פשיעה מהמגזר הערבי וכן פעילות לאומנית.
ביישובים מדגישים כי חייבים להקים עבורם את מרכיבי הביטחון שימנעו או לפחות יצמצמו את היכולת לבצע מעשי התקפה- בדומה למה שהתרחש בעוטף ישראל ב־7 באוקטובר. "מרבית היישובים כלל אינם מגודרים. ולמי שיש – מדובר בגדר ישנה, חלקית, עם חורים וקטעים שאינם סגורים. היישובים חייבים גדר היקפית חכמה שיודעת להתריע על חדירה או ניסיון חבלה. חייבים לרשת את המרחב ההיקפי של כל יישוב במצלמות, להקים עמדות הגנה ותאורה היקפית, ולבנות דרך פטרולים סביב כל יישוב. לחלק מהיישובים אין כלל דרך מילוט. אנחנו, במועצה, ניסינו לפרוץ דרכי מילוט – אך מדובר באמצעים מאולתרים ולא תקניים. יש יישובים שאפילו שערים אין להם בכניסה", אומרים במועצה האזורית משגב.
ממשרד הביטחון נמסר כי נושא הקמת מרכיבי הביטחון ביישובים אלה מצוי באחריות המשרד לביטחון לאומי, משום שהיישובים אינם מוגדרים כיישובים צמודי גבול.
