בבוקר יום רביעי (אתמול) הגיעו מאות תיירים לספארי וורלד בבנגקוק כדי ליהנות מחוויה קרובה עם חיות הבר. אף אחד מהם לא דמיין שהוא עומד לחזות באחד האירועים הטרגיים ביותר בתולדות גני החיות בתאילנד.
השעה הייתה 11:00 בבוקר, שעת שיא ביקורים בגן החיות המפורסם. במתחם הדרייב-אין הפתוח, שבו מבקרים נוהגים בין חיות הבר מבטחון רכביהם, שרר אווירה רגועה. תיירים רבים, תאילנדים וזרים אחרים צילמו והתרשמו מהנוף הייחודי של אריות שוטטות בחופשיות.
באזור האריות, ג'יאן רנגקהרסמי בן ה-58 ניהל את סיורו הרגיל. שומר גן החיות הוותיק, שעבד במקום כמעט 30 שנה, היה אחראי על הפיקוח על החיות ועל מניעת התנגשויות בין כלי הרכב של המבקרים לבין החיות. זה היה יום עבודה רגיל עבורו – או כך חשב.
לפתע, משהו נפל מהרכב של ג'יאן. אולי היה זה חפץ אישי, אולי חלק מהציוד. העניין לא היה נראה דחוף במיוחד, אבל ג'יאן החליט לעצור ולצאת מהרכב כדי לאסוף את מה שנפל. החלטה פשוטה, שנייה אחת של חוסר זהירות – ופתאום חייו היו בסכנה.פרופסור תוואטצ'אי קנצ'נרין, רופא ומנתח לשעבר שביקר באותו יום בגן החיות, זוכר בדיוק את הרגע הזה: "ראיתי אדם יוצא מרכב פתוח ועומד לבדו עם הגב מופנה לחיות. זה נראה לי מוזר". ג'יאן עמד כשלוש דקות, כשהגב מופנה לאריות, מתכופף לאסוף את החפץ שנפל.
מרחק של עשרה מטרים בלבד הפריד בין ג'יאן לבין האריה הראשון. החיה התקרבה בשקט, כמעט בזהירות, ופתאום קפצה על שומר גן החיות מאחור. בתוך שניות, שלושה עד ארבעה אריות נוספים הצטרפו לתקיפה, גוררים את ג'יאן לקרקע.
"בהתחלה חשבתי שהאריות מכירים אותו", מספר ד"ר קנצ'נרין. "חשבתי שהם מנסים לחבק אותו, אז אף אחד לא התקרב לאזור הזה". אבל במהרה הבין שמדובר בתקיפה אמיתית וקטלנית.
התיירים שצפו מרכביהם החלו לצרוח. חלקם ניסו לעזור על ידי צפירה ברכביהם וצעקות, בתקווה להפחיד את האריות ולגרום להם לברוח. אבל האריות לא התרשמו. התקיפה נמשכה 15 דקות שהרגישו כנצח.
כלום לא עזר. צפירות הרכבים, הצעקות, הניסיונות הנואשים של המבקרים להסיח את דעת החיות – הכל היה לשווא. האריות המשיכו בהתקפתם הקטלנית, כאילו שום דבר בעולם לא יכול לעצור אותם.
כאשר הגיעו עובדי גן החיות עם נשק חם, האריות פוזרו סוף סוף. פנום סיטסאנג, שומר גן חיות אחר, הצליח לחלץ את ג'יאן מהקרקע הספוגה בדם. הוא הובהל במהירות לבית החולים, אבל היה מאוחר מדי – הוא מת מפצעיו.
צוות בית החולים דיווח על פצעים נוראיים: שברים מרובים בעצמות, פצעי נשיכה וציפורניים קשים במיוחד סביב הצוואר, הבטן והרגל הימנית. למרות הכל, כל האיברים הפנימיים נותרו שלמים – עובדה שמדגישה עד כמה התקיפה הייתה אכזרית אך לא נועדה לטרף, אלא נבעה מתנהגות משחקית של חיות צעירות.
