הפסקת האש שנכנסה לתוקפה בין ישראל לאיראן הגיעה עם רעש של הסכמות, הצהרות וציוצים – אך לא הפכה את המצב לשברירי פחות. עבור הציבור בישראל, זה רגע לנשום אחרי 12 ימים של מתח כבד וחרדה, אך עבור מקבלי ההחלטות, מדובר בהפוגה בלבד בשדה קרב חמקמק שבו כל שקט עלול להיות הרעשה מקדימה.
לא אם, אלא מתי
השאלה שמרחפת מעל המזרח התיכון אינה "האם תתחדש הלחימה", אלא "מתי ובאיזו חזית". ישראל ממשיכה לראות בעצירת הגרעין האיראני יעד עליון, ואיראן לא מוותרת על פרויקט הגרעין – גם אם חלקו שב כעת למעמקי האדמה. ההסכם, שהושג בתיווך אמריקאי, אינו מלווה במנגנוני פיקוח, ערוץ תקשורת קבוע או התחייבויות לצמצום חימוש, והופך את השקט לשברירי במיוחד.
בישראל מבינים שהשקט יכול להתנפץ בעקבות טיל מלבנון, רחפן מתימן או תקיפה שתזוהה עם ישראל בסוריה, כאשר איראן ממשיכה לשדר עמידות ונכונות להמשך העימות, וישראל מצידה שומרת על "חופש פעולה מוחלט".
דדי ברנע: "אנחנו שם, כמו תמיד"
ראש המוסד דדי ברנע, הידוע כאיש שאינו מרבה להתבטא פומבית, בחר להעביר מסר ברור עם תום הסבב: "נמשיך לפקוח שבע עיניים על כל הפרויקטים שיש באיראן, שאותם אנו מכירים בצורה המעמיקה ביותר. אנחנו נהיה שם כמו שהיינו עד עכשיו". מבחינת ישראל, המערכה לא נגמרה – היא רק עברה פאזה.
טראמפ סיים עונה, אך המציאות ממשיכה
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שראה בעימות ובסיומו חלק מהתנהלות פוליטית-תקשורתית, תכנן את המתקפה והסיום כמו סדרת דרמה מתוסרטת היטב: מתח, פיצוץ, הפסקת אש והכרזה על "מלחמת 12 הימים". אך בניגוד לתסריט, המציאות לא מצייתת – ההפצצות נמשכות, החשש מסבב נוסף ממשי, והקרקע נשארת בוערת.
תרחיש "מלחמה מתגלגלת"
בישראל מעריכים כי אחד התרחישים הריאליים הוא סבבי לחימה קצרים אך הרסניים שיתרחשו אחת לכמה חודשים בזירות שונות – לבנון, סוריה או המפרץ. תרחיש כזה ישחק לאט את היציבות האזורית, יגרור את ארה"ב למעורבות מחודשת, וישאיר את המזרח התיכון במתח מתמשך,כך מפרסמת אנה ברסקי בטור במעריב.
האם ארה"ב תמשיך להחזיק את הקצוות?
ארה"ב צפויה להמשיך לשמש כמתווך מתוך אינטרס, אך גם שם לא בטוח שהמעורבות הצבאית תימשך במקרה של סבב נוסף. טראמפ הצהיר לסירוגין ש"אם יהיה צורך, נתקוף שוב", אך הציבור האמריקאי והקונגרס אינם להוטים להיכנס לעימות רחב חדש.
מסר תקיף לישראל
לצד ההפסקת אש, טראמפ שיגר מסר יוצא דופן למערכת המשפט בישראל: ביטול משפט נתניהו עלול להפוך לתנאי להמשך הגיבוי האמריקאי, בניסיון להדק את שליטתה של ארה"ב על ממשלת ישראל גם בנושאים הפנימיים והרגישים ביותר.
הפסקת האש בין ישראל לאיראן היא תוצאה של מיצוי טקטי ולא של פתרון אסטרטגי. מתחת לשקט השברירי ממשיכה לרעום מציאות מורכבת ומסוכנת, והמערכה רחוקה מסיום. מה שיכריע את המשך השקט או את קריסתו – תלוי לא רק בישראל ואיראן, אלא גם בהחלטה אם ארה"ב תמשיך לאחוז בקצוות, או תבחר לעמוד בצד.
