*אחותו של סמ"ר ידידיה אזוגי הי"ד: "תלמד את עם ישראל להיות מאוחד! אני לא רוצה לחשוב שנפלת לחינם!"*.
*זה עתה הסתיימה לוויתו של הגיבור סמ"ר ידידיה אזוגי (21) בן הישוב רבבה שנפל בקרבות בצפון רצועת עזה. אחיו ינון ספד לו "איך אני יכול להספיד אדם גדול כמוך?? תשמור עלינו מלמעלה"*
לוויתו של סמ"ר ידידיה אזוגי (21) בן הישוב רבבה שנפל במלחמת "חרבות ברזל" בקרבות בעזה בהגנה על ישובי הדרום ומדינת ישראל הסתיימה זה עתה ביקיר, הוא נטמן בחלקה הצבאית בבית העלמין ביקיר שבשומרון.
סמ"ר ידידיה אזוגי, בן 21 מהיישוב רבבה שבשומרון, נפל אתמול בקרבות בצפון רצועת עזה. אזוגי, סמל מחלקה בגדוד 101 של הצנחנים, הותיר אחריו הורים, ו-5 אחים.
סמ"ר ידידיה אזוגי הי"ד נפל בקרב בצפון רצועת עזה. בקרב שבו נפל סמ"ר אזוגי נפצע באורח קשה לוחם מגדוד 101.
*שירה, אחותו של ידידיה*, נשאה דברי הספד מרגשים על אחיה האהוב, ותיארה את הזיכרונות המשותפים:
"בחיים שלי לא חשבתי שזה מה שאני אעשה היום. היית אמור להיות פה היום, היינו אמורים להיות עכשיו באירוסין, אבל ה' החליט אחרת. לפני שהלכת אמרת לי ליום הולדת: "שירה, אני מברך אותך שבחיים לא תבכי, שתמיד תצחקי ולא משנה מה קורה את לא בוכה הבנת?" בגלל זה אני משתדלת כמה שפחות לבכות.
אני אוהבת אותך כל כך ומתגעגעת לחבק אותך. גם כשאתה לא פה, אתה תמיד בלב שלי.
שיהיה לך לילה טוב תשמור עלינו, תצחק איתנו. גם כשאתה לא פה אתה תמיד בלב שלי.
תודה על כל המתנות שהבאת לי ועל כל הדברים שעשית בשבילי, על שהיית האח הכי טוב בעולם. על זה שפשוט היית אח 'וואו'"
אחיו ינון אמר מעל קברו: "אחי הגדול מכולם, האדם שלעולם לא מדבר על עצמו, אבל השאר מדברים עליו, האדם שעושה הכי הרבה, אבל באמת הכי הרבה, והכל בשקט, האדם שטובת האחר היא בראש סדר העדיפויות שלו, האדם שעצם הנוכחות שלו בחדר, ממלאה את החדר גם בלי שיוציא מילה מהפה, איך אפשר לדבר עליך בלשון עבר, איך? איך אני יכול להספיד אדם גדול כמוך? אחי הגדול, הייתי מתייעץ אתך והייתי שואל אותך, ומהעצות שלך היו יוצאים לי הדברים הכי טובים שיש. גם ברגעיך האחרונים עסקת בנתינה. בפינוי פצועים. תמיד אמרת לי שמי שיגיע אליך לפינוי יהיה רק פצוע ולא מת. אבל למה רק לדאוג לאחרים? למה לעצמך לא דאגת? למה? תמיד אמרת לי: ינון מה יקרה? אבל הנה דידי זה קרה! איך אפשר לקום? דידי שלי, אני אוהב אותך אהבת נפש, תמיד הערכתי אותך, תמיד למדתי ממך. אני מבקש ממך דבר אחד. תשמור על המשפחה שלנו מלמעלה. תן לנו את האחדות, את השמחה של המשפחה, את המעיינות, מתגעגע אליך כמו שרק אתה יודע כמה".
אמונה אחותו של ידידיה אמרה כי: "היית מיוחד אין כמוך אני לא מאמינה שאני צריכה לכתוב לך דברי פרידה. אני לא מאמינה שאני צריכה לסכם 17 שנה איתך בכמה משפטים שיסבירו איזה אדם איבדנו אתה החזק הגיבור כבר לא תהיה איתנו כבר לא נחכה לך שתחזור לא נכין לך את העוגיות שאתה אוהב. אני לא מאמינה. לא היית כועס דידי תלמד את עם ישראל איך לא לכעוס תלמד אותנו להיות מאוחדים אני לא רוצה את זה שנפלת לחינם שכולם ישמעו וידעו מי היית שמשהו ישתנה בעם. היית חייכן עם טוב לב ורדפת אחרי החלומות שלך בענווה ובצניעות תמיד דאגת לנו. ודאגת לאחיינים שלך שכבר יכירו אותך רק מסיפורים. דידי איך ממשיכים הלאה דידי? הקב"ה תשמור לי עליו אני יועדת למה לקחת אותו , הוא היה יותר מידי טוב בשביל העולם הזה הוא מלאך שגם מת מלאך ידעתי שאת לא רגיל. הקב"ה החליט שהוא רוצה אותך קרוב אליו . דידי תשמור עלינו מלמעלה ותחזק אותנו את כל המשפחה דידי אני מתחנן תלך לאלוהים תגיד לו שירחם עלינו שירחם על עם ישראל שננצח את הנבלות האלה שלא נשמע מהם יותר שנמשיך לגור פה כי זה מה שדידי היה רוצה שנמשיך להתחזק דידי את האח הכי גבר שראיתי. אני אוהבת אותך כל כך היה לנו קשר מאוד מיוחד דידי כל מה שנגעת בו ההי טוב תמיד דיברתי עלייך בכל מקום וכולם הכירו אותך. דידי איך אפשר להספיד אותך איך אחות קטנה מספידה את אח שלה אני אפילו לא יודעת איך עושים את זה. אני מסתכלת על זה וזה לא אתה תמיד ששואלים אותך מה שלומך היית תמיד בטוב.דידי אתה לא מבין כמה אני אוהבת אותך אני נשבעת שאני לא אשכח אותך לעולם אתה תמיד תהיה בלב שכולנו ואם מדינת ישראל הייתה יודעת איזה אדם היא הפסידה כנראה שכל המדינה הייתה על הרגליים".
יוסי דגן, ראש מועצת שומרון נשא דברים לזכרו של סמ"ר ידידיה אזוגי הי"ד: "ידידיה, גדלת כנער שקט, חזק, גיבור ואמיץ, בן הארץ הטובה ופרי קודש של היישוב רבבה. תפארת הנוער של השומרון. היית לוחם ומפקד מסור בגדוד 101 של הצנחנים, שדאג לחייליו כמו אב. קידשת את ה' כל חייך ובמותך. גיבור במידות וגיבור בקרב.
היית אמור לצאת לאירוסין של אחותך היקרה תהילה עם אביאל שיוביץ. אמש כשישבנו עם בני המשפחה בביתה, הם הצביעו על העוגות שהיו מוכנות לאירוסין הערב. אמרת 'אני רק מבצע משימה קטנה ויוצא.' עכשיו אתה כאן, קדוש וטהור. כגודל המשימה כך גודל המסירות והענווה.
ידידיה, רק לפני שבועיים וחצי נפל בקרב בעזה בן דודך הגיבור לוחם הנח"ל סמ"ר דניאל לוי הי"ד. עכשיו הוא יוצא לקראתך ומחבק אותך – משפחה של גיבורי ישראל. גדלת במשפחה מופלאה, שורשית, מחוברת לתורה ולשומרון. אנחנו, כל משפחת השומרון, מחבקים אתכם, ההורים אליהו ודליה, והאחים מוריה, ינון, תהילה, אמונה ושירה.
אנו בוכים, כואבים, אך לא נשברים. נתחזק ביחד בבניין הארץ, בחסד ובאהבה בדרכו של ידידיה הי"ד – עד הניצחון. ננצח בע"ה יחד.
ידידיה, תאחז בכסא הכבוד, תהיה מליץ יושר על משפחתך היקרה, על חבריך לנשק, על פקודיך ועל מפקדיך, ועל כל חיילי צה"ל, תושבי השומרון ועם ישראל כולו".
סמל ידידיה אזוגי הי"ד שנפל אמש בצפון הרצועה, נפל בהפרש של 19 יום מבן דודו סמל דניאל לוי הי"ד שנפל גם הוא בלחימה ברצועת עזה.
מתחילת המלחמה נפלו 642 חיילי וחיילות צה"ל, 291 מהם בתמרון הקרקעי.
*אמו דליה ספדה לו:* "אמרת לי אתמול בצהריים כשדיברתי איתך: "חלק יצאו, אני יוצא בערב, אמרתי לך: "למה לא יצאת כבר? יש לנו מחר אירוסים" אמרת לי: "אני יוצא בערב". שעה וחצי הפרידו בין היציאה הזאת לחגיגת אירוסין שהייתה צריכה להיות היום. בין האירוסין של תהילה ואביאל והלוויה שלך.
היית בורח מתשומת לב, תראה כמה תשומת לב אתה מקבל עכשיו.
בשקט שלך עשית הכול וכולם אחריך. במימונה צחקנו שרוב החברים שבאו היו שלך, למרות שלא הודעת בכלל לאף אחד שיש מימונה, מגיעים אליך כמו מגנט.
לא פחדת מכלום, תמיד הייתי מזהירה אותך לפני שאתה חוזר לצבא "דידי מאמי, תעשה ניהול סיכונים". אני יודעת שעשית. למרות שלא רצית אני יודעת שהיית זהיר בשבילי. אמרתי לך תמיד לפני שיצאת: אני מחכה לך בבית דידי, אמרת לי "אני יודע" אני יודעת שהיית זהיר בשבילי וניזהרת, ברור לי שלא נהרגת כי לא שמת לב או לא נזהרת.
תמיד אמרת שבצנחנים הכול זה לפי הספר, אין חיפופים, הפעם זה לא עזר.
מי יכנס עכשיו הביתה עם החיוך ויקרא: "שלום".
כולם קופצים ונותנים חיבוק והוא לא מבין מה כל ההתרגשות סביבו.
אתה נותן חיבוק לכל אחד ואחד מאחים והם לא היו משחררים אותך מהחיבוק עד שצעקת "טוב די".
אחים שלך היו רבים, ביניהם את מי אתה הכי אוהב. כל אחת היית באה אליי בנפרד ואומרת לי: "את יודעת שדידי הכי אוהב אותי". "את יודעת שהוא כתב לי פתק". היית הכי מיוחד.
היית משאיר לי פתקים מידי פעם בלי להבליט אותם הייתי מוצאת אותם לפעמים אחרי כמה ימים.
תמיד היית ראשון להגיד "תודה", לשים לב להכל. הראשון שקנה מתנה לאחיין החדש לך הראשון שקונה מתנות ליום הולדת.
שאלת אותי: "מה אני אקנה לתהילה לאירוסין?" הנה המתנה שלך
בשביעי באוקטובר ניצלת בנס, היינו כל המשפחה בשדרות כשידעת שיש מחבלים רצת החוצה, אמרתי לך: "ידידיה, לאן אתה רץ הכל מלא מחבלים!". הסתכלת לי בעיניים ואמרת לי: "אמא צריך אותנו" אני לא אשכח את המשפט הזה. הנה השלמת את המשימה שלך.
רק מטען יכול לקחת אותך, אם נלחמים מולך פנים מול פנים.
ידידיה ידיד ה'. אמרתי לך כל פעם: "ידיד ה' שלי" הנה עכשיו ריבונו של עולם שם אותך לידו.
אמרתי לך מקודם: 21 שנה לא עשית לי צער מאמי שלי. רק עכשיו אתה מצער אותי, נשמה שלי.
אני יודעת שאתה לא התכוונת.
דידי שלי, תהיה מליץ יושר עלינו, תשמור עלינו מלמעלה, על אבא, על האחיות שלך, על אח שלך. תעזור לנו להישאר שמחים.
הלוואי ותהיה ההרוג האחרון וה' יאמר די לצרותינו. הלוואי שעם ישראל יהיה ראוי למותך.
ה' נתן ה' לקח יהי שם ה' מבורך"
