אנחנו מביאים לכם את הניתוח המדאיג (או המעודד, תלוי את מי שואלים) של אלה רוזנברג על עתיד איראן. זה כבר לא עוד גל מחאות, אלא "הסוף של הכלכלה כפי שהכרנו אותה". כשהנשיא האיראני עומד מול המצלמות ומודה שאין בקופה אפילו 7 דולר לאדם, אתם מבינים שהמכונה האיראנית פשוט הפסיקה לעבוד.
רוזנברג חושפת מציאות של מדינה שחיה על זמן שאול: מים שלא זורמים בברזים, חשמל שמופסק מדי יום, ומטבע ששווה פחות מהנייר שעליו הוא מודפס. אבל הדרמה האמיתית היא המסר שלה למערב: "אל תתערבו". למה? כי התערבות כזו היא בדיוק מה שחמינאי צריך כדי להגיד לעם שלו "האויב בשער". איראן מתבשלת במיץ של עצמה, והריח של הקריסה כבר נישא באוויר. מי יחליף את המשטר ביום שאחרי? התשובה נמצאת ברחובות טהראן, ולא בוושינגטון.
