ב”בדלתיים סגורות” ניתן להבין שהודעת דובר צה”ל היא הרבה יותר מעדכון מבצעי – היא חלק ממלחמה פסיכולוגית אגרסיבית מול טהרן. החשיפה שאמ”ן מחזיק בנתונים המדויקים של תוכנית החומש האיראנית – 8,000 טילים עד 2027 – נועדה להוציא את המנהיגות החדשה באיראן משיווי משקל. המסר הישראלי ברור: “אנחנו בתוך המפעלים שלכם, אנחנו סופרים לכם את הברגים”.
המספר שצריך להדהד הוא 1,500. זהו כמות הטילים שפשוט “נגרעו” מהמציאות בזכות מבצע ‘עם כלביא’. לא מדובר רק בטילים שהושמדו במחסנים, אלא בקווי ייצור שלמים, מכונות ייחודיות ורכיבים טכנולוגיים שצה”ל הצליח לשתק לפני שבכלל הפכו לאיום מעופף.
אבל הדרמה האמיתית מתרחשת עכשיו. האיראנים, שהבינו שמעל פני הקרקע הם חשופים לחלוטין לזרוע הארוכה של חיל האוויר, מעבירים את כל המערך לשיטת “עיר תחתית”. מדובר במאמץ הנדסי אדיר למיגון תשתיות הייצור במעמקי הסלע. צה”ל, מצדו, כבר מכין את הכלים שיודעים “לדבר” עם בטון וסלע בעומקים כאלו.
יש כאן שינוי אסטרטגי בדרך שבה ישראל מציגה את האיום. לא עוד “יכולות”, אלא “מספרים”. כשצה”ל מדבר על “איום קיומי” בהקשר של מלאי טילים, הוא מכין את דעת הקהל העולמית לכך שהמבצעים הבאים עשויים להיות נרחבים ועמוקים הרבה יותר. המרוץ כרגע הוא נגד השעון: האם ישראל תספיק להשמיד את יכולות השיקום האיראניות לפני שהן יתבצרו עמוק מדי מתחת לאדמה? לפי הנתונים שנחשפו היום, המערכה הזו רק מעלה הילוך.
