מחר (שני), מדינת ישראל תציין שנה לטבח ה-7 באוקטובר במהלכו חדרו מחבלי חמאס לשטח ישראל וביצעו מעשי רצח וזוועה באזרחים תמימים ובחיילים. בנוסף, המחבלים לקחו עמם לרצועת עזה 251 חטופים חיים ומתים.
אחד מהם, הוא אופיר צרפתי ז"ל, אשר הגיע למסיבת הנובה שהתקיימה בחניון ברעים על מנת לחגוג את יום הולדתו ה-27 שחל ב-6.10. אופיר נשאר צעיר לנצח, ב-7 באוקטובר הוא נחטף מהמסיבה לעזה וגופתו הושבה לישראל ביומה ה-55 של המלחמה. אחותו, שובל צרפתי כתבה עבורו מכתב מרגש:
"נולדת בשמחת תורה בשנת 1996 וסיימת את חייך בשמחת תורה 2023. נשארת בן 27 לנצח. היינו אמורים לחגוג היום את יום הולדתך ה28, בטח באיזה מסעדה טובה כזאת שמתעסקים בעיקר בבחירת הקוקטייל הכי שווה בתפריט, ואתה בטוח תבחר את המנה הכי טעימה שתגרום לנו להזיל ריר ואולי לפני היינו נוסעים לים לראות שקיעה.. אתה לא צריך עוגה מפטיסרי שווה. עוגת השוקולד עם הסוכריות, זו הפשוטה, היא המנצחת בעיניך, אותה הכנת עם הבת שלי לפני שנסעת לנובה, למה שהתברר כיום הולדתך האחרון בחיים".
מה שבטוח היינו גאים בך על כל מה שהשגת השנה: יא משוגע אחד! אתה מהנדס חשמל!!!! קולט שסיימת תואר? איזה אלוף. מי היה מאמין שתצליח ועוד ככה בהצטיינות? ואתה יודע מה הכי מיוחד? שסיימת בהצטיינות חברתית. שזה יותר חשוב מהכל. שהיית אדם, לפני כל ציון מרשים או קטגוריות לימודיות אחרות. כמה לילות לבנים עשית רק בשביל לעזור לעוד חבר מיואש שזקוק לטיפת אור ועזרה ממך.
דאגת שלכולם יהיה טוב, שכולם יצליחו ויעברו בהצלחה את המבחנים. ודאגת לעצמך אחרון. בדיוק כמו בנובה, שהובלת טור של אנשים בבריחה אל מחוץ לתופת. העלית אותם לרכבים, לפניך. רבים שרדו בזכותך. אבל זה מה שהכי ממלא ומשמח אותך- לדעת שעשית טוב לאחר. מקסימום יש מועד ב. לפעמים. הצליח לך. והצליח בגדול.
אופיר, אנחנו אמורים לחגוג לך יום הולדת היום. איך אפשר לחגוג בלעדייך? אתה לא פה. אתה לא מכיר את ים, האחיין הנוסף שנולד לך השנה והוא יכיר אותך מסיפורים ותמונות של הדוד הגיבור שהיה לו. קראנו לו ים כי ככה רצית לקרוא לבן שלך.
וכמה אהבת את הים, אליו דאגת להגיע בכל שניה פנויה שהייתה לך ביום ובלילה. רצינו שיהיה בו משהו ממך. איזה הפסד שלא תכירו. אני מסתכלת עליו ובטוחה שהוא יצירת אומנות שלך. אנחנו ביומה ה-366 של חרבות ברזל, המלחמה הולכת ומתעצמת והחטופים עדיין לא חזרו. תמיד בימי ההולדת שלנו היית מנצח בכתיבת הברכה המרגשת והיפה ביותר.
אז ככה זה הולך להיות מעכשיו? רק אני אכתוב לך? וזה ייענה בשקט? הלב שלי ושל כולנו, שבור לרסיסים ובו זמנית אני מרגישה מבורכת. אני כנראה בין הבודדים בעולם שזכו לחיות 27 שנים לצד מלאך. מלאך אמיתי! כזה שיש רק בסיפורי גבורה ואגדות, ואני? זכיתי לדעת איך זה נראה ומרגיש ואני מעריכה ונוצרת בלב כל רגע לצדך, אופיר.
תמיד אמרת לי שאתה מעריץ אותי, אבל אני זו שמעריצה אותך! אתה המודל לטוב. אתה ההגדרה למושלם ושלם, אתה השראה, אתה חבר, אתה אח יחיד ומיוחד, אתה עולם ומלואו של ערכים טובים ונדירים, אתה האור בקצה המנהרה. ואני זכיתי לחוות את כל זה 27 שנים ולי? זה לא מספיק! רוצה עוד!!!!!!
מה אני יכולה לאחל לך השנה? או שאולי בעצם לאחל לעצמי? שתגרום לנו להיות קצת ממך! שתמשיך לקשט את השמיים באור הזוהר שלך, היחיד והמיוחד, שתמשיך גם מרחוק לפזר עלינו אבקת קסמים, שתגן עלינו מכל הכאב הזה, תן לנו כוחות להמשיך ולהתמודד עם חיים מלאים בחוסר שלך.
תפיץ את הטוב שבך עכשיו על כל המדינה שלנו – היא זקוקה לזה בכמויות. תלמד אותנו לראות רק את הטוב ואת חצי הכוס המלאה. שתמיד נהיה שמחים, גם כשקשה. שנשפוט תמיד לקו זכות. שנהיה שם לאחרים בדיוק כמו שאתה היית לכולם, שנאמין שיהיה טוב.. מתישהו.. ותלחם ברוע ותחזיר את החטופים הביתה.
