לקראת הודעת הריבית של בנק ישראל (צפי בשוק והערכתנו לאי שינוי), האם בנק ישראל יתחיל לתת מעט יותר דגש לחולשה הכלכלית בישראל לאחרונה?

לכאורה זו אחת מהחלטות הריבית הטריוויאליות ביותר.

החלטת הריבית של בנק ישראל תפורסם היום ב-16:30. הציפיות בשוק לקראת הודעת הריבית הן די "משעממות".

לראשונה מאז נובמבר 23 יש כעת קונצנזוס מלא (מערכת בלומברג) כי הריבית תיוותר ללא שינוי וזו גם תחזית הבסיס שלנו. שוק התל בור תמחר ביום שישי האחרון כ-99% הסתברות להותרת הריבית ללא שינוי היום.

נזכיר כי בהודעת הריבית היום לא יתבצע עדכון של תחזיות מאקרו של בנק ישראל ולא תהיה מסיבת עיתונאים רשמית, אם כי הנגיד/ סגן הנגיד צפויים להתראיין ולהביע מסרים שונים בתקשורת.

מה הייתה הגישה של בנק ישראל בהחלטות הריבית האחרונות?

הגישה של בנק ישראל לאחרונה היא שמירה על היציבות הפיננסית לאור המלחמה והרצון למתן פיחות/ תנודתיות חדה של השקל.

בהקשר זה נציין כי הדולר נחלש מול השקל בהשוואה לרמה ערב החלטת הריבית הקודמת.

למעשה מאז הסגירה ב-5 לאפריל (יום שישי ערב הודעת הריבית הקודמת) ועד למסחר הבוקר השקל התחזק מול כל המטבעות העיקריים במערב.

יחד עם זאת המסחר המשיך להיות תנודתי, כשהדולר עלה עד לרמה של 3.8052 (סגירה ב-25 לאפריל) ולאחר מכן נחלש עד לרמה של 3.6573 בסוף השבוע האחרון. המסחר התנודתי, יחד עם העלייה באינפלציה וציפיות האינפלציה וכמובן המשך אי הוודאות הביטחונית צפויות להותיר את הריבית ללא שינוי היום.

הכלב מקשקש בזנב או להפך?

כדאי לשים לב שחלק ניכר מהתחזקות השקל לאחרונה נבע למעשה מצמצום פער הריביות בין ארה"ב לישראל.

כך למשל הפער לשנתיים (שוק ה-OTC) ירד מ-59 נ.ב. ב-25 באפריל, לכ-39 נ.ב. הבוקר.

זאת במקביל להיחלשות הדולר מול השקל מ-3.8052 (ב-25 באפריל) עד לכ-3.67-3.68 במסחר הבוקר.

למעשה העלייה היחסית בריבית הצפויה בעתיד בישראל (בהשוואה לארה"ב) היא זו שהניעה את שוק המט"ח ולא להפך.

העלייה בציפיות האינפלציה בישראל בשוק הייתה כמובן אחד הגורמים המרכזיים שתמכו בעלייה בציפיות הריבית בישראל. כמובן שגם ההפתעה כלפי מעלה במדד אפריל תמכה בכך.

האם יהיה שינוי גישה/ איתות לשינוי גישה מצד בנק ישראל?

השיקולים המרכזיים של בנק ישראל עד היום היו היציבות הפיננסית והאינפלציה, כשהמצב הפעילות הכלכלית היה שיקול פחות מהותי.

יחד עם זאת לאחרונה קיימת חולשה ניכרת בכלכלה ונעצרה מגמת ההתאוששות במשק. כך למשל המדד המשולב של בנק ישראל רשם ירידה מזערית בפברואר ומרץ. כמו כן, בסקר המגמות בעסקים נרשמה באפריל ירידה (אומנם מתונה) לראשונה מאז אוקטובר (מתקפת הטרור).

לאור חוזקת השקל לאחרונה והעובדה כי התנודתיות בו נובעת מהמצב הביטחוני, עולה השאלה עד כמה בנק ישראל צריך לתת משקל גבוה לנושא הביטחוני ושער החליפין בהחלטות הריבית ובפרט כשיש לו את כלי מכירות המט"ח.

גם בחזית האינפלציה עיקר ההתפתחויות נבעו מגורמים שאינם בשליטת בנק ישראל כשהן במדד מרץ (העלאת המיסוי על מוצרי עישון) והן במדד אפריל (העלייה במחירי הטיסות) התרומות ולמעשה ההפתעות העיקריות במדד נבעו מנושאים שאינם מושפעים מהריבית.

להערכתנו, קיימת סבירות לא זניחה לכך שבנק ישראל יטה לתת היום לפחות מעט יותר משקל (מבעבר) לחולשה בכלכלה במסרים סביב הודעת הריבית.

זאת גם אם אנו (כמו השוק) מעריכים כי הריבית תיוותר ללא שינוי היום וגם אם עדיין הנושא הכלכלי לא יהיה הנושא המוביל בשיקולי הריבית של בנק ישראל.

יתר על כן, נראה כי הסתברות של כ-1% בלבד בשוק להפחתת ריבית היא הסתברות זניחה מדי במאזן הסיכוי-סיכון. גם אם אנו מסכימים עם הערכת הקונצזנוס ליציבות בריבית היום – הרי שהסתברות של כ-1% בלבד להפחתת ריבית היום היא הסתברות נמוכה מדי.

אם הערכתנו נכונה נראה כי תמחור השוק לריבית (תל בור 3 חודשים) של כ-4.35% בעוד 9 חודשים הינו תמחור גבוה מדי והוא עשוי לרדת בהמשך ואולי אף בימים הקרובים.

לעניין זה תהיה השפעה גם על פער התשואות של ישראל מעל לארה"ב.

שמואל קצביאן, אסטרטג שווקים, חדר עסקאות דיסקונט