על הפסוק "ונהי בעינינו כחגבים, וכן היינו בעיניהם" מביא רש"י את דברי הגמרא במסכת סוטה, שם כתוב שהמרגלים אמרו: "שמענו אומרים (הענקים) זה לזה 'נמלים יש בכרם כאנשים'. כלומר, הם ראו עצמם כחגבים, והענקים ראו אותם כנמלים. מי שרואה עצמו קטן, נראה בעיני אחרים עוד יותר קטן…
תחושת שפלות הרוח ואיבוד האמונה והדימוי העצמי שלא הייתה במקומה היא זו שגרמה למרגלים להיראות כפעוטים בעיני אחרים.
אילו היו המרגלים חדורים בהכרת ערכם העצמי כראוי ומעלתם לפני ה' יתברך ששומר ומגן עליהם תמיד, גם ענקי הארץ היו מתייחסים אליהם בכבוד ובהערכה מופלגת. אילו היו המרגלים רואים עצמם כמלאכים, אכן הם היו יכולים להיות כאלו! עיקר כישלון המרגלים נבע מתוך ראייתם המוקטנת את עצמם. הענוה שלא הייתה במקומה היא זאת שהייתה בעוכריהם.
וכך פירש המלבי"ם: 'וכן היינו בעיניהם' מלשון כינה. כלומר, אם אדם מרגיש מעצמו 'חגב', סופו שיהיה בעיניהם גם פחות מכך – ככינה.
כשאדם מעריך את עצמו ומשדר ביטחון עצמי – כך גם יחשבו עליו ויעריכו אותו.
"כל מה שילד צריך, זה מבוגר אחד שיאמין בו"…
עלינו מוטלת המלאכה לדאוג לכך שיהיו לילדינו/תלמידנו "בטחון
עצמי" ו"ערך עצמי". ילד שמבין שיש לו כוחות מיוחדים שה' נתן רק
לו, ימצא את הכוחות הללו וישתמש בהם. ילד שמאמין שהוא יכול ומסוגל להגיע רחוק – יעשה את המאמצים כדי לעלות ולהצליח.
וכמובן שאנחנו צריכים להאמין בהם ולהראות להם שאנחנו מאמינים בהם. אם נראה אותם כענקים… כך הם יראו את עצמם.
להאמין בתלמיד, הכוונה: לשדר לו כל הזמן "אתה יכול", "יש בך כוחות שאין לאף אחד אחר". להעצים ולהחמיא לו על הדברים שהוא טוב בהם, להיות כמלאך שאומר לכל אחד "גדל" – אתה מסוגל!
אמצעי ראיה… נכון, לפעמים צריך ממש לחפש את אותם דברים טובים, ולשם כך נוכל להשתמש באמצעי ראיה…
זכוכית מגדלת – ישנם תולעים בפירות שרואים אותם רק דרך זכוכית מגדלת ולפעמים רק דרך מיקרוסקופ. אם יבוא מישהו ויגיד שהוא "לא רואה"… ולכן הוא אוכל, אנחנו נזדעק ונסביר לו שאמנם הוא לא רואה, אבל זה לא אומר שהם לא נמצאים שם…
הפירות שלנו הם הילדים והתלמידים שלנו, וכאן בדיוק להפך: לא נתאמץ לראות את הדברים הלא טובים. נגדיל ונעצים את הדברים
הטובים גם אם לפעמים הם ממש קטנים…
משקפת – למשקפת יש 2 צדדים, צד להגדיל וצד להקטין. כשמסתכלים מהצד שמגדיל – זה מקרב את הרחוק. כשמסתכלים
בצד שמקטין – זה מרחק את הקרוב… אם נגדיל את התלמידים – נקרב אותם. ואם חס וחלילה נקטין אותם – נרחיק אותם. לראות את הטוב כשהוא זוהר ומנצנץ זאת לא חכמה. *החכמה היא לחפש ולמצוא את הטוב גם כשצריך להתאמץ בשביל זה…* לחפור במכרה, לסנן עפר, למצוא את היהלום וללטש אותו… "יגעת ומצאת – תאמין"…
זה יכול להיות הסבר מעניין למה כשמתחילים ללמוד גמרא לומדים פרק "אלו מציאות". בשביל המלמד – שילמד למצוא את הטוב אצל כל תלמיד. בשביל הילדים – שילמדו למצוא את הטוב שיש בהם.
פרטי התקשרות עם המחנך יוני דדון: נייד 050-8210117 -וואטסאפ 053-5550355
