מסופר על ילד יהודי שנולד באי קורסאו, שהגיע לגיל בית ספר נכנס ללמוד בבית הספר הפרוטסטנטי המרכזי באי, תלמיד מצטיין הוא היה, אך בטקסים בכנסיה סרב ליטול חלק, זאת למרות שלא גדל בבית דתי.
כתוצאה מסירובו, החלו תלמידי כיתתו להתנכל עליו וכך גם המנהל. אביו והוא אובדי עצות היו, התלבטו הם בתוכם, האם ליישר קו עם כללי בית הספר וללכת לכנסיה בימי ראשון או להמשיך לסבול.
ככל שההתנכלויות הלכו והחריפו, הלכה ההתלבטות וקטנה, בצער רב ובלית ברירה, נאלצו להחליט כי בהתאם לרצון הנהלת בית הספר, ילכו לכנסיה.
ואז קרה דבר מופלא, רגע לפני שהם פנו לכנסיה, נקש בדלת ביתם חסיד מזוקן, הפתעתם הייתה רבה, והחסיד מיהר להבהיר מהיכן הגיע: "הרבי מליובאוויטש שלח אותי אליכם", הסתכלו האב ובנו בתימהון ואמרו "מי זה הרבי מליובאוויטש", הסביר להם החסיד כי הרבי מליובאוויטש, הוא צדיק מניו – יורק, שאין יהודי בעולם שהוא לא חושב עליו.
סיפרו לו האב ובנו את הקורות עימם, אמר החסיד "אקח את הילד עימי לשבועיים במחנה יהודי", הסכימו.
משם הילד החליט שהוא הולך ללמוד בישיבה בארה"ב, אביו גם הוא הגיע לארה"ב ולאחר תקופה חזרו האב ובנו בתשובה והחלו לשמור שבת וכשרות.
השבת, קראנו את פרשת קורח, במהלכה קראנו כיצד ניסה משה רבנו להניע את דתן ואבירם מללכת עם עדת קורח, זאת למרות שאלה היו השניים שבגללם נאלץ משה רבנו לברוח מפני פרעה, זאת בגלל שמשה רבנו ידע מה טמון בסופם של עדת קורח. כאן רואים את דאגתו של משה רבנו לכל עם ישראל, אפילו לרשעים.
כמו משנה רבנו, כך הרבי מליובאוויטש – נשיא הדור השביעי, דואג לכל אחד מעם ישראל, גם ליהודי שנמצא באי רחוק ונראה כאחד שלא שומר תורה ומצוות כלל.
נלמד מדרכו של הרבי מליובאוויטש, נדאג לזולת באשר הוא, הדבר בוודאי יגרום נחת רוח להקב"ה ולרבי ויזרז את ביאת המשיח מיד ממש.
הכותב יוסי סולמון הינו עיתונאי ואיש תקשורת חב"די
