מוחמד אל־מצרי, שרכש לעצמו את הכינוי "האורח", הוא אחד המוחות מאחורי הקמת הצבא המאורגן של חמאס וטבח 7 באוקטובר. אדם שחי במחתרת ועבר ממקום למקום כדי להינצל מחיסול. שם שהטיל צל על החברה הישראלית עוד מימי חטיפת החייל נחשון וקסמן ז"ל ב־1994, ופיגועי ההתאבדות של תחילת המילניום. איש שאפילו אם נדחק הצידה לפרקים בהנהגת חמאס, פילס את דרכו מחדש לצמרת מקבלי ההחלטות.
אחרי ניסיון החיסול שלו ב-2006, דף נפצע קשה ונאלץ לפנות את מקומו לאחמד ג'עברי, שנותר ראש הזרוע הצבאית עד שחוסל ב-2012. עם מותו, חזר דף לקדמת הבמה. יחד עם חבורתו של יחיא סינוואר, הם השיגו השפעה הולכת וגוברת בתנועת הטרור, שהובילה למתקפה הרצחנית ב־7 באוקטובר. בבוקר הטבח, היה זה מוחמד דף שקרא לסיוע מהציר האיראני, מתוך תקווה שיוכל להביא בכך להשמדת ישראל.
אם אכן דף נהרג בתקיפה על המתחם במואסי שבאזור חאן יונס, שתי דמויות מרכזיות צפויות למלא את מקומו. הראשון הוא מוחמד סינוואר, מפקד אזור דרום הרצועה ואחיו של מנהיג הארגון בעזה. השני הוא עז א־דין אל-חדאד, מפקד אזור צפון הרצועה.
ניתן להניח שמוחמד סינוואר ימונה לראש הזרוע. קודם כל, בשל היותו מפקד על מספר רב יותר של מחבלים – כמה אלפים שמתרכזים במחנות המרכז ובחאן יונס. שנית, לאור קרבתו המשפחתית. לעומתו, אל-חדאד נמצא ב"קרב מאסף" עם כ-2,000 מחבלים בצפון הרצועה, שפועלים במתכונת של לוחמת גרילה, ומבודדים מיתר האזורים באמצעות מסדרון נצרים. עם זאת, מעמדו צפוי להשתדרג.
מדי שבוע מתרבים הסימנים לערעור השלטון של חמאס: בארגון מדווחים כי מאות שוטרים שלהם נהרגו, ועזתים מעידים על עלייה במספר אירועי הביזה, הרצח והשוד. בעיתון "א-שרק אל-אווסט" דווח לאחרונה גם על חיסול חשבונות מימי האינתיפאדה הראשונה. באותה תקופה בשלהי שנות ה-80, נרצחו פלשתינים שהואשמו בשיתוף פעולה עם ישראל. אחד המעורבים המרכזיים היה אגב יחיא סינוואר עצמו, שבעקבות כך נידון לחמישה מאסרי עולם.
