בני משפחותיהם של הרש גולדברג-פולין, עדן ירושלמי, אורי דנינו, אלמוג סרוסי, כרמל גת ואלכס לובנוב – שנרצחו במנהרה ברפיח על-ידי שוביהם מחמאס – קיבלו מצה"ל את ממצאי התחקיר הראשוני על מה שעברו בשבי, ונסיבות מותם.
כפי שהיה ידוע בעקבות ממצאי המכון לרפואה משפטית, החטופים נרצחו כיממה לפני שכוחות צה"ל הגיעו למנהרה, ואותרו עם סימני ירי – כשתנאי הזנחה קשים ניכרים על גופם. בין היתר, ניכר שהם לא התקלחו זמן רב, ועל אחד החטופים או החטופות נמצאו סימני קשירה. בנוסף, היו אינדיקציות לפציעות קודמות של החטופים שנפצעו בעת החטיפה, שטופלו לאורך הזמן.
החטופים הוצגו במנהרה קטנה וצרה מאוד, שבה התקשו לעמוד זקוף, ורק שניים מהם היו יכולים לשכב בה בו-זמנית לרוחב. לא היו במנהרה פתחי אוויר, והחטופים התקשו לנשום בה. בנוסף, לא היו לחטופים שירותים או מקלחות, והם קיבלו בקבוקי מים ששימשו למקלחות וגם לשתייה. לחטופים היה מעט מאוד אוכל בשבי, הם הורעבו וירדו משמעותית במשקל. גופתה של עדן ירושלמי אותרה כשהיא שוקלת 36 ק"ג בלבד.
במנהרה, לפי הדיווח, אותרו כמה חטיפים חלבון, לצד גנרטור ופנס קטן שלא תמיד פעלו. בנוסף היה שם לוח שחמט, כלי כתיבה ומחברות שנאספו על-ידי כוחות הביטחון – והמשפחות צפויות לקבלן אותן. למרות התנאים הקשים הללו, החטופים הצליחו לשרוד בשבי 330 ימים – עד שנרצחו על-ידי מחבלי חמאס, שחששו ממבצע חילוץ קרב של צה"ל.
