שר החוץ לשעבר דוד לוי הלך לעולמו. שר החוץ לשעבר וחתן פרס ישראל למפעל חיים, הלך היום (ראשון) לעולמו. לוי הוא מהפוליטיקאים הבולטים בישראל במחצית השנייה של המאה העשרים ומי שסימל יותר מכולם את עליית הפוליטיקאים שעלו מארצות המזרח ותושבי עיירות הפיתוח לקדמת הבמה.
לוי היה מהקולות הבולטים של שכבות המצוקה ומי שהתעקש להציב בראש סדר היום הישראלי נושאי חברה ורווחה.
הוא נולד בשנת 1937 ברבאט, מרוקו. כיהן כחבר כנסת לאורך 37 שנים, כסגן ראש ממשלה בשלוש ממשלות וכשר במשרדי החוץ, הבינוי והשיכון וקליטת עליה. בשנת 2018 הוענק לו פרס ישראל על מפעל חיים. לוי עבר כמה גלגולים פוליטיים, אולם יותר מכל הוא מזוהה עם מפלגת "הליכוד" ובעיקר עם צמרת המפלגה, בראשה עמד מנחם בגין, שהייתה שותפה למהפך הפוליטי בשנת 1977.
את דרכו כאיש ציבור עיצבה תקופת חייו הראשונה כעולה צעיר במדינת ישראל של סוף שנות החמישים; בקיץ 1957, הגיעו דוד לוי והוריו, משה וסימי, לבית שאן. הגבר הצעיר מצא עצמו כרבים אחרים בעיירה ללא כל מקור פרנסה יציב, ובמאבק יומיומי לזכות בעבודת דחק בנטיעות או בקיבוצי האזור, בתחושה כי יש להתרפס או להיות מקורב למקבלי ההחלטות והרגשה של התנשאות, התנכרות וזלזול מצד הפקידים. כל אלו הפכו את העיירה בה כבר גרו אז 12 אלף עולים, לסיר לחץ מבעבע שמדי פעם גלי זעם אלימים גלשו ממנו.
אלו הימים שעיצבו את תודעתו של העולה החדש דוד לוי ובהם החל לגבש את תפיסת עולמו החברתית, את הצורך לזעוק את זכויות תושבי עיירות הפיתוח ואת הדרישה לקיום בכבוד. עקרונות אלו הנחו אותו במסלול חייו הפוליטיים.
