במשא ומתן אינטנסיבי בין ההסתדרות למשרד האוצר הושגו הסכמות משמעותיות לקראת תקציב 2025, כאשר העיקרית שבהן היא הפחתת הפגיעה בימי ההבראה. במקום ניכוי של שני ימי הבראה כפי שתוכנן במקור, ינוכה רק יום אחד בשווי של 418 שקלים לכלל העובדים, 475 שקלים במגזר הציבורי, ועד 485 שקלים לעובדי קבלן. בנוסף, הוחלט כי התמורה ליום ההבראה תוקפא ולא תעודכן בהתאם לאינפלציה.

על פי הפרסום ב-YNET, שינוי משמעותי נוסף נוגע לתוספות השכר במגזר הציבורי, כאשר דחייתן תהיה מתונה יותר מהמתוכנן: תוספת של 2% תידחה מדצמבר 2024 לאפריל 2025, ותוספת של 1.5% תידחה מאפריל 2025 ליוני 2026. במקביל, הובטח כי שכר המינימום יעלה באפריל 2024 מ-5,880 שקלים לכ-6,000 שקלים, בהתאם לשיעור האינפלציה השנתי.

חידוש מרענן בהסכם הוא הענקת שמונה סופי שבוע ארוכים בשנים 2025-2026 (ארבעה בכל שנה) לעובדי המגזר הציבורי, למעט מורים, רופאים והמגזר האקדמי. סופי השבוע הארוכים יתפרשו מיום רביעי בערב עד מוצאי שבת או מיום חמישי בערב עד יום שני בבוקר, כאשר קיימת כוונה להרחיב הטבה זו בעתיד לכלל המשק.

בתחום הפנסיה והחיסכון נרשמו מספר הישגים: לא תהיה העלאה בהפרשה לפנסיה התקציבית מ-2% ל-7%, וההטבה של אי תשלום מס על משיכת כספי פנסיה תידחה בשנה, כך שהמס ימשיך להיות משולם על 52% מסכום המשיכה עד 2026, אז יועלה ל-67%. כמו כן, לא תהיה פגיעה בקרנות ההשתלמות ולא יוטל עליהן מס מהשנה השביעית לחיסכון.

לצד ההקלות שהושגו, נותרו מספר גזירות כלכליות שיכנסו לתוקף: העלאת המע"מ ב-1% ל-18% בינואר, העלאת מס הבריאות ב-0.15%, הקפאת מדרגות המס וקצבאות הילדים, והעלאת תשלומי הביטוח הלאומי. עם זאת, ההסכם מבטל את הקפאת שאר קצבאות הביטוח הלאומי, מה שמהווה הישג משמעותי לציבור מקבלי הקצבאות.