על רקע עליית הארנונה הצפויה ב-5.3% בשנת 2025, שיא של 17 שנה, למעלה מ-120 רשויות מקומיות בישראל הגישו בקשות להעלאות חריגות שיכולות להגיע למאות שקלים. על פי נתוני איגוד לשכות המסחר, למשרד הפנים הוגשו מעל מאתיים בקשות להעלאות ושינויים אחרים שימקסמו את גביית הארנונה, בהיקף כולל של מעל 900 מיליון שקל; 70% מהבקשות נוגעות למגזר העסקי ו-30% למגזר הביתי. החלטת שר הפנים, משה ארבל, צפויה להתקבל עד אמצע אוקטובר, ועלולה לשנות את המצב הכלכלי עבור רבים.

עוד עולה מנתוני איגוד לשכות המסחר, כי הארנונה עלתה ב-21.3% מאז 2015, מגמת עלייה מתמשכת ללא שינוי משמעותי בשירותים הניתנים לציבור. הממשלה אמנם הגבילה את העלאות הארנונה ל-10% למגורים ו-7.5% לעסקים, אך בפועל קביעת הגבול העליון מעודדת את הרשויות המקומיות למקסם את העלאת הארנונה ולא להסתפק בהעלאה האוטומטית.

לדברי שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, המנגנון הקיים מוביל לעלייה מתמדת במיסים אף שחלקם לא מביאים לשיפור ברמת השירותים. תורג'מן קרא לפיקוח הדוק על הבקשות והזהיר מפני ההשלכות על המגזר העסקי. לדבריו , העלאות המיסים עלולות להוביל לסגירת עסקים. תורג'מן קרא לשרים לדחות את כל הבקשות להעלאות חריגות, במיוחד כאשר שיעור העלייה השנתי עומד על 5.3%, שיעור שלא נראה מזה כמעט שני עשורים.

על פי החוק, העלאות ארנונה מתעדכנות אוטומטית בהתאם למדדי השכר והמחירים. הזינוק הניכר בארנונה נובע מעלייה של 7.8% במדד השכר במגזר הציבורי; מדד המחירים לצרכן עלה ב-2.79% בלבד.