בפסק דין תקדימי, דחה השופט מגן אלטוביה מבית המשפט המחוזי בתל אביב את ערעורה של החברה המרכזית למשקאות קלים (קוקה קולה ישראל) נגד שומות מס שהוטלו עליה. המחלוקת, שנחשפה לראשונה ב-2017, נסובה סביב תשלומי תמלוגים שהחברה הישראלית מעבירה לקוקה קולה העולמית עבור זכויות השימוש במותג. החלטה זו מהווה ניצחון משמעותי לרשות המסים ועשויה להשפיע על אופן המיסוי של חברות רב-לאומיות הפועלות בישראל.
על פי הפרסום בכלכליסט, במוקד הדיון עמדה השאלה האם התשלומים שמעבירה קוקה קולה ישראל לחברת האם העולמית מהווים תמלוגים החייבים במס. רשות המסים טענה כי מדובר בתשלום עבור השימוש בסימני המסחר והמוניטין של המותג העולמי, ולכן חייבים במס בישראל. קוקה קולה ישראל, מצדה, ניסתה לטעון כי תשלומים אלו הם חלק מעלות הייצור ואינם חייבים במס נפרד. השופט אלטוביה קיבל את עמדת רשות המסים, וקבע כי יש לחייב את החברה במס על תמלוגים אלו.
פסק הדין מעלה שאלות מהותיות לגבי מודל הפעילות של תאגידים רב-לאומיים בישראל. הוא מדגיש את הצורך בבחינה מעמיקה של הסכמי הזיכיון והתמלוגים בין חברות בת מקומיות לבין חברות האם הגלובליות. ההחלטה עשויה להוביל לשינויים משמעותיים באופן שבו חברות אלו מתנהלות מול רשויות המס בישראל, ולהגדיל את נטל המס על פעילותן המקומית.
השלכות פסק הדין חורגות מעבר לקוקה קולה ישראל. הוא יוצר תקדים שעשוי להשפיע על מגוון רחב של תאגידים בינלאומיים הפועלים בישראל, במיוחד בתחומי הצריכה, הטכנולוגיה והשירותים. חברות אלו עשויות להידרש לבחון מחדש את מבנה ההתקשרות שלהן עם חברות האם, ואת אופן הדיווח על תשלומים בין-חברתיים לרשויות המס. זאת ועוד, פסק הדין מחדד את הצורך בשקיפות ובדיווח מדויק של תנועות כספים בין-לאומיות, במטרה להבטיח מיסוי הוגן ושוויוני.
למרות שקוקה קולה ישראל הודיעה על כוונתה לערער לבית המשפט העליון, פסק הדין כבר מסמן שינוי משמעותי בגישת בתי המשפט ורשויות המס כלפי פעילות תאגידים רב-לאומיים בישראל. הוא מדגיש את המגמה הגלובלית של הידוק הפיקוח על העברות כספים בין-לאומיות ומיסוי הוגן של רווחים. ככל שהליך זה יתקדם, הוא עשוי להוביל לשינויים מרחיקי לכת באופן שבו חברות בינלאומיות מנהלות את פעילותן בישראל, ולהשפיע על מדיניות המס והכלכלה הישראלית בכללותה.