מיד לאחר בחירתו של טראמפ, גורמים רשמיים ותקשורת איראנית ניסו להמעיט במשמעות המהלך, בעוד השווקים באיראן הגיבו בשלילה, בציפייה למדיניות נוקשה יותר כלפיהם בהשוואה לממשל הקודם | כעת ניכרת מגמה חדשה בשיח הציבורי

בין הקולות הבולטים, יו"ר הפרלמנט לשעבר, עלי לריג'אני, קרא בראיון לאתר Chabar Online לשים דגש על הסרת הסנקציות. "הגירעון התקציבי הצפוי לשנה הבאה, שעלול לעבור את ה-30%, מדאיג אותי מאוד," הבהיר לריג'אני. "אמנם לאיראן תמיד היו גירעונות, אך השנה המצב גרוע מתמיד," הוא אמר והוסיף, "הפתרון היחיד הוא הסרת הסנקציות."

לדבריו, "הסנקציות הפכו למכשול מרכזי בהתפתחות שלנו. הסרתן לא תפתור את כל הבעיות, אך היא כמו אבן כבדה שמונעת מהכלכלה לזרום בצורה חלקה. כדי לשפר את המצב הכלכלי, עלינו לפעול להסרתן של הסנקציות האלו."

לאחר שש שנות משבר כלכלי, שנה של עימותים אזוריים ועם שובו של טראמפ לשלטון, המנהיג העליון עלי חמינאי שומר על שתיקה בנוגע לשאלה האם יש מקום לוויתורים מצד איראן. במהלך כהונתו הקודמת של טראמפ, הוא דרש מאיראן לעצור את תוכנית הגרעין, להפחית את פיתוח הטילים ולהפסיק את התמיכה בקבוצות מיליטנטיות כמו חיזבאללה וחמאס.

פרופ' מהדי מוטהרניה, מרצה באוניברסיטה בטהרן, הביע את הערכתו שממשל טראמפ יחזור למדיניות "לחץ מירבי" כלפי איראן. "טראמפ עשוי להפעיל את כל הכלים האפשריים כדי לדחוק את טהרן להסכם חדש, ומדגיש את אמונתו במשא ומתן ישיר," טען. "עם זאת, התנאים שטראמפ צפוי להציב יהיו נוקשים."

גם כלכלן בכיר ומבקר הממשלה, מחמוד ג'מסאז, הביע חשש מההשלכות הכלכליות החמורות של המדיניות האמריקאית. "מאז שטראמפ פרש מהסכם הגרעין במאי 2018, האינפלציה באיראן זינקה," הסביר ג'מסאז. "אם איראן תפגין גמישות ותשוב להסכם, ייתכן שיתאפשר שיפור כלכלי. אך אם לא תהיה נכונות לשינויים, התנאים עלולים להחמיר משמעותית."

בזמן שאיראן מתמודדת עם מציאות כלכלית קשה ותנאי אינפלציה של יותר מ-40% בשנה, מתגברת הציפייה הציבורית שהממשלה תנקוט גישה גמישה יותר בניהול יחסיה עם המערב, במיוחד לאור הלחץ ההולך ומתגבר בעקבות חזרתו של טראמפ.