עימות בין אח מוסמך לסוכן ציוד רפואי בבית חולים פרטי הידרדר לאלימות, בזמן שהמטופלת שכבה מורדמת על שולחן הניתוחים. הסוכן נפגע בברכו, והאח הואשם בגרימת חבלה חמורה ועמד בפני עונש מאסר. סנגורו, עו"ד תמיר אלטיט, ניהל מאבק משפטי ממושך שבמרכזו מחלוקות על נסיבות האירוע ועל חומרת הפגיעה.
האירוע התרחש בתחילת 2021, במהלך ניתוח אורתופדי. ט', אח מוסמך, שימש כאח רחוץ בחדר הניתוח, תפקיד המחייב הקפדה על תנאים סטריליים, הגשת מכשירים וציוד רפואי למנתח וסיוע ישיר לו במהלך הניתוח.
במהלך הניתוח, בזמן שמטופלת שכבה מורדמת על שולחן הניתוחים, נקלע ט' לעימות עם נ', נציג חברה לציוד רפואי, שהגיע להדריך את הצוות בשימוש בציוד ייעודי. העימות החל כאשר נ' ביקש מט' להפריד בין ציוד החברה לציוד בית החולים. בין השניים התפתח ויכוח, שבמהלכו דרש ט' מנ' לעזוב את חדר הניתוח, בטענה שהוא מפריע לעבודת הצוות, מתקרב לשדה הסטרילי ואף מסכן את המטופלת. ט' ביקש מהסוכן הרפואי שלוש פעמים לצאת מהחדר, אך זה סירב.
הוויכוח הידרדר במהירות לאלימות. על פי גרסת הסוכן, האח הסיר את חלוקו והיכה אותו בשני אגרופים באזור הכתפיים, הפיל אותו על ברכו הימנית ובהמשך היכה ובעט בו בעודו שרוע על הרצפה. טכנאית רנטגן שנכחה בחדר העידה כי ראתה את האח דוחף את הסוכן ומטיח אותו לרצפה, ויצאה להזעיק עזרה.
האח הכחיש שהיכה את הסוכן באגרופים. לטענתו, ניסה להרחיקו מחדר הניתוח כדי לאפשר לצוות להמשיך בטיפול, אך הסוכן דחף אותו, אחז בידיו ובכתפיו ולבסוף התיישב על הרצפה ומשך אותו עמו. האח טען כי פעל מכוח תפקידו ודאגה לשלומה של המטופלת.
לאחר האירוע הוזעקה המשטרה לבית החולים. השוטרת שהגיעה למקום לא הבחינה בסימני חבלה חיצוניים על גופו של הסוכן, והוא אף הודיע בתחילה כי אינו זקוק לטיפול רפואי. בהמשך חזר לחדר הניתוח וסייע לצוות בהשלמתו במשך כחצי שעה עד ארבעים דקות.
אלא שבהמשך היום החמירו כאביו. בבדיקת MRI שנערכה לאחר מכן נמצאו בברכו הימנית בצקת בלשד העצם וממצא שפוענח כשבר דחיסה. הסוכן נזקק לטיפול רפואי ולפיזיותרפיה. בעקבות החקירה המשטרתית הוגש נגד האח כתב אישום בגין חבלה חמורה, עבירה שבגינה הודיעה המדינה כי היא עשויה לעתור למאסר בפועל.
סנגורו של ט', עו"ד תמיר אלטיט, חלק על גרסת התביעה ועל חומרת העבירה שיוחסה למרשו. הוא הצביע על ליקויים בחקירה, ובהם היעדר תיעוד ממצלמות אבטחה ואי-גביית עדויות מחלק מאנשי הצוות שנכחו בניתוח. שני עדי הגנה תמכו בגרסת האח שלפיה התפתחו דחיפות הדדיות, שבמהלכן התיישב הסוכן על הרצפה ומשך אליו את האח.
השופטת כרמית פאר גינת מבית משפט השלום בחיפה, דחתה את גרסת ההגנה ביחס לעצם התקיפה והעדיפה את עדויות המתלונן וטכנאית הרנטגן. עם זאת, התעוררה מחלוקת מהותית בשאלה האם הפגיעה בברכו של הסוכן עולה לכדי חבלה חמורה מבחינה משפטית.
במהלך המשפט העידו שלושה רופאים מומחים, שביניהם התגלו הבדלים בשאלת קיומו של שבר. השופטת פאר גינת קבעה כי גם אם נגרם שבר, אין בכך כדי להוכיח בהכרח חבלה חמורה, בין היתר משום שהפגיעה טופלה באופן שמרני וההחלמה הייתה צפויה בתוך שבועות או חודשים. בעקבות קביעה זו זוכה האח מעבירת החבלה החמורה, אך הורשע בתקיפה הגורמת חבלה ממשית.
אלא שהרשעה פלילית, גם בעבירה הקלה יותר, עלולה הייתה לעלות לאח ברישיונו המקצועי ובפרנסתו. עו"ד אלטיט ביקש לבטל את ההרשעה, בטענה כי מדובר באירוע חד-פעמי וכי השלכותיה עלולות להיות קשות ובלתי מידתיות.
האח, בשנות ה-40 לחייו, נשוי ואב לילדים, עבד במשך שנים בחדרי ניתוח, למד לתואר שני בסיעוד והתנדב במשך שנים בארגון איחוד הצלה, לרבות בטיפול בפצועים במהלך המלחמה. כמו כן, שימש כעד תביעה מרכזי בתיק רצח חמור, ובעקבות עדותו ספג איומים על חייו. סנגורו הציג לבית המשפט מסמכים על הישגיו המקצועיים והאקדמיים ומכתבי המלצה.
שירות המבחן התרשם כי מדובר באדם ללא עבר פלילי, שקיבל אחריות על מעשיו, הביע חרטה והשתלב בטיפול. הוא העריך כי הסיכון להישנות אלימות מצדו נמוך מאוד והמליץ לבטל את הרשעתו.
המדינה התנגדה לביטול ההרשעה בטענה לחומרת האלימות בחדר הניתוח ולהיעדר הוכחה מספקת לפגיעה תעסוקתית ממשית. התביעה ביקשה עונש שנע בין מספר חודשי מאסר בעבודות שירות לשנת מאסר בפועל. מנגד הדגיש עו"ד אלטיט כי במשך יותר מחמש שנים מאז האירוע המשיך מרשו לעבוד, לפרנס את משפחתו ולתרום לקהילה, ללא הסתבכות נוספת בפלילים.
השופטת פאר גינת קיבלה את עמדת ההגנה. בהחלטתה הדגישה כי האלימות הייתה חמורה ובלתי מוצדקת, אך מדובר באירוע ספונטני ואימפולסיבי שאינו מעיד על דפוס התנהגות אלים. היא נתנה משקל להיעדר עבר פלילי, לחרטה, להליך הטיפולי ולשנים שחלפו מאז האירוע.
השופטת קבעה כי הרשעה בעבירת אלימות עלולה להוביל להליכים משמעתיים, להשעיית רישיונו של האח או לפיטוריו, ולגרום לפגיעה מיידית ובלתי הפיכה בפרנסתו ובמשפחתו. עוד ציינה כי אובדן פרנסתו עלול לפגוע ביכולתו לפצות את המתלונן במסגרת התביעה האזרחית שהוגשה נגדו.
בסופו של דבר ביטלה השופטת את ההרשעה הפלילית, תוך הותרת הקביעה כי האח ביצע תקיפה הגורמת חבלה ממשית. הוטלו עליו צו מבחן למשך שנה, 260 שעות שירות לתועלת הציבור, פיצוי למתלונן בסך 10,000 שקלים בשלושה תשלומים והתחייבות כספית בסך 30,000 שקלים להימנע מאלימות במשך שנה.
