מחקר חדש של מרכז המידע למודיעין ולטרור ע"ש אלוף מאיר עמית חושף מהפך משמעותי בתפיסה האסטרטגית של חמאס בשנים שקדמו למתקפת 7 באוקטובר. המחקר, שנכתב ע"י ד"ר אורי רוסט ממכללת ספיר, מתבסס על מסמכים רבים שנתפסו בעזה במהלך הלחימה ומראה כיצד רעיון "השמדת ישראל" הפך מחזון דתי רחוק לתוכנית פעולה מעשית.

המהפך התודעתי אחרי מבצע "שומר החומות"

עד מבצע "שומר החומות" (מאי 2021), חמאס היה מודע למגבלותיו הצבאיות והמדיניות, ולכן השאיר את נושא "השמדת ישראל" כחזון לעתיד רחוק. העיקרון שהנחה את הארגון היה "אי-הפסד הוא ניצחון" – התמקדות בהישרדות תוך גרימת נזק מוגבל לישראל.

לאחר המבצע, חל שינוי דרמטי בתפיסה. בספר שפרסמה הזרוע הצבאית של חמאס נכתב: "הכנעת האויב הפכה להיות כמטווח קשת או קרוב מזה". בספטמבר 2021, סינוואר אירח ועידה בעזה תחת הכותרת "הבטחת אחרית הימים – פלסטין אחרי השחרור" בה הצהיר: "אנו מתקדמים לקראת ניצחון אסטרטגי אדיר… אנו רואים בעינינו את השחרור ולכן אנו נערכים למה שיהיה אחריו".

"ישראל חלשה יותר מבעבר": המסמכים שנתפסו בעזה

מסמך מרכזי שנחשף הוא איגרת ששלחו יחיא סינוואר, מוחמד דף ומרואן עיסא ביוני 2021 למפקד כוח קודס האיראני. במסמך נכתב: "הישות המדומיינת הזו חלשה יותר ממה שנדמה לאנשים. בעזרת אללה, בעזרת הסיוע שלכם ובעזרת התמיכה של האומה שלנו אנו מסוגלים לעקור אותה ולהסיר אותה, ובזמן הקרוב ביותר".

במסמך זה, ביקשו ראשי חמאס מאיראן 500 מיליון דולר לתקופה של שנתיים, כדי לממש את מטרתם. "כדי להשיג את המטרות הגדולות האלה שאיתן נשנה את פני היקום, בעזרת אללה, אנחנו זקוקים מאוד לסיוע כספי בסכום של 20 מיליון דולר לחודש במשך שנתיים."

במסמך קודם מינואר 2019, שנכתב על ידי לשכת סינוואר, נידונו היחסים בין חמאס לאיראן. בסעיף "מה אנחנו רוצים מהם?", הודגש: "הגעה להסכם הגנה משותף שיכלול את כוח קודס, חיזבאללה וחמאס להכנה למלחמת שחרור אל-קודס והפעלת כל החזיתות נגד האויב המשותף ישראל".

התוכנית המפורטת של סינוואר: שלושה תרחישים למתקפה

באיגרת מיוני 2022 שכתב סינוואר לאיסמאעיל הנייה, הוצגו שלושה תרחישים למתקפה על ישראל:

1. התרחיש המועדף: מתקפה רחבה של כל מרכיבי "ציר ההתנגדות" (למעט איראן) במטרה "להפיל את מדינת הכיבוש". לפי המסמך, חיזבאללה הסכים להקצות שליש מיכולותיו למתקפה זו, שתזומן לאחד החגים היהודיים, עדיפות לפסח.
2. תרחיש הביניים: חמאס מוביל את המתקפה וחיזבאללה משתתף באופן חלקי. המטרה היא לגרום נזק משמעותי לישראל, לגרום להגירת אזרחים ו"שחרור הגדה המערבית והאסירים". סינוואר ציין כי "בכך גם יונח המסד לחיסולה הסופי של ישראל בעתיד".
3. התרחיש המינימלי: ללא שיתוף ישיר של חיזבאללה, עם עיקר הנטל על חמאס וכוחות נוספים מ"ציר ההתנגדות". סינוואר תיאר זאת כ"תרחיש של הכרח, שבו אנחנו נכנסים בכל כוחנו ו'מפוצצים' את המצב בגדה המערבית ובתוך הפנים (בתוך ישראל)".

בנוסף, סינוואר הדגיש את הצורך בהקמת "כוח צבאי של אנשי חמאס" בלבנון של כ-250 לוחמים, שיוכל להשתמש בתשתית המבצעית של חיזבאללה לפשיטה מלבנון לישראל.

נסראללה אישר את התוכנית

באיגרת מה-1 ביולי 2022, עדכן הנייה את סינוואר על פגישה חשאית עם נסראללה, בה הוצגו התרחישים. לפי הנייה, נסראללה הביע תמיכה מפורשת בתרחיש המקיף ביותר וציין כי מדובר בתוכנית מציאותית. הנייה ציין שהנושא יוצג בפני המנהיג העליון של איראן.

התחזקות השיח על "סופה של ישראל"

בינואר 2023, הנייה טען בפני הוועדה המבצעת של חמאס כי ממשלת הימין בישראל "נושאת את זרעי הפיצוץ הפנימי של הישות". באפריל 2023, התגאה סינוואר כי "לאחים בעזה יש את היכולת לשנות את פני המזרח התיכון", וציין שמערכת "שומר החומות" הייתה "פיקניק" בהשוואה למה שמתוכנן.

בביקור משלחת חמאס באיראן ביוני 2023, שלושה חודשים בלבד לפני מתקפת 7 באוקטובר, הנשיא האיראני ראיסי הצהיר כי "ההתנגדות הפכה חזקה יותר מאי פעם, ואילו ישראל חלשה יותר". מפקד משמרות המהפכה, חסן סלאמי, הרחיק לכת אף יותר וציין כי האיראנים רואים "סימנים ואפשרות להסרת ישראל מעל המפה".

המחקר מעריך כי המכה שספגו חמאס ומרכיבי "ציר ההתנגדות" צפויה להסיג לאחור את "תוכנית ההשמדה", אך מזהיר שבטווח הארוך, אם חמאס יצליח להשתקם בסיוע איראן, הארגון עלול לשוב לרעיון "השמדת ישראל" כתוכנית מעשי.