השב”כ פרסם היום (שלישי) את ממצאי התחקיר הפנימי שנערך בעקבות הכישלון המודיעיני שהוביל למתקפת ה-7 באוקטובר. הדוח קובע כי הארגון נושא באחריות ארגונית למחדל, אך בו בזמן מפנה רמזים ברורים כלפי הממשלה, ובעיקר כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר לביטחון לאומי לשעבר איתמר בן גביר.
חמש הסיבות האסטרטגיות למחדל
התחקיר מונה חמישה גורמים מרכזיים שהובילו לקריסת ההרתעה הישראלית ולכישלון בזיהוי המתקפה הצפויה:
מדיניות ה”שקט” שאפשרה לחמאס להתעצם – ישראל נמנעה מתקיפות יזומות ונתנה לחמאס חופש פעולה להתחזק צבאית.
הזרמת כספים קטאריים לזרוע הצבאית של חמאס – התברר כי הכספים שהוזרמו לרצועה שימשו לא רק לצרכים אזרחיים, אלא גם להתחמשות חמאס.
כרסום בהרתעה הישראלית – הפעולות הישראליות לא הצליחו למנוע מחמאס את התחושה שהוא יכול לתקוף ללא תגובה מספקת.
התמקדות במודיעין והגנה במקום יוזמות התקפיות – ההסתמכות על מידע מודיעיני בלבד, ללא יוזמות צבאיות משמעותיות, פגעה ביכולת לזהות ולהגיב לאיום בזמן.
הפרות בהר הבית, היחס לאסירים והלכידות החברתית שנפגעה – כל אלו שימשו כזרזים מרכזיים להחלטת חמאס לצאת למתקפה כוללת.
ההתרעות – והכישלון בזיהוי האיום
התחקיר מתייחס גם לאותות המוקדמים שנראו לפני המתקפה, ובפרט לסימים (סימני חירום מודיעיניים) שנדלקו. כבר ב-5 באוקטובר בשעות הערב, התקבלה אינדיקציה ראשונה לפתיחה של סימים בצפון הרצועה. עד השעה 04:30 ב-7 באוקטובר, הופעלו בהדרגה 45 סימים – מספר גבוה בהשוואה לשנים קודמות.
לשם השוואה, בחגי תשרי 2022 הופעלו 38 סימים וברמדאן 2023 הופעלו 37 סימים – אך באותם מועדים חמאס לא יצא למתקפה. הדבר חיזק את התפיסה המוטעית של גורמי המודיעין כי מדובר בעוד אירוע שגרתי.
הכישלון בהפעלת סוכנים בשטח
התחקיר גם מודה במחדל משמעותי נוסף – כשלים בהפעלת מקורות אנושיים (יומינט), שהיו יכולים להתריע על ההכנות של חמאס למתקפה. על פי השב”כ, תשתית הסוכנים ברצועה ספגה מכה קשה בעקבות חשיפות של חמאס בשנים האחרונות, במיוחד מאז 2018. למרות התאוששות מסוימת בגיוס סוכנים חדשים, עדיין היו פערים גדולים ביכולת להפיק מודיעין קריטי בזמן אמת.
השב”כ מאשים את הממשלה
בדוח נטען כי כבר לאחר מבצע שומר חומות, השב”כ זיהה כי חמאס רואה בעצמו כמנצח. עם כניסתו של ראש השב”כ לתפקיד באוקטובר 2021, הועברה התרעה מפורשת לדרג המדיני, בה נכתב כי “אין להסכים לקיומה של ישות אחים מוסלמים בעלת יכולות צבאיות וקשר לציר השיעי – סמוך לגבול ברצועת עזה”. השב”כ המליץ לשלב מהלומה צבאית עם הפחתת הברחות הנשק ושיקום רצועת עזה תחת פיקוח מצרי – אך הממשלה לא פעלה בהתאם להמלצות.
הצנזורה והמידע שמותר – ואסור – לחשוף
השב”כ גילה היום כי הסימנים הראשונים למתקפה זוהו כבר ב-5 באוקטובר בערב – מידע שהצנזורה הצבאית מנעה את פרסומו רק לפני ימים ספורים. הסיפור הזה מעלה סימני שאלה לגבי תפקוד הצנזורה בתקופה האחרונה, וגורם לתהיות האם גורמים במערכת הביטחון מנסים לעכב או למנוע חשיפת פרטים קריטיים נוספים.
הדו”ח של השב”כ מצייר תמונה קשה של מדיניות כושלת, תשתית מודיעינית פגועה, ושורת כשלים אסטרטגיים שהובילו למתקפת הטרור החמורה ביותר בתולדות ישראל. כעת עולה השאלה – האם הדרג המדיני ייקח אחריות על המחדל, או שימשיך לגלגל את האשמה הלאה?
