שחר אלחדד (45), גננת מרובע יזרעאל בעפולה, נפטרה שלשום בלילה (בין שלישי לרביעי) לאחר שנפגעה באורח אנוש משאיפת עשן במהלך שריפה שפרצה בביתה ביום חמישי האחרון.
אלחדד, ילידת טבריה, עברה לחיות עם משפחתה בעפולה לפני כתשע שנים. היא הותירה אחריה שני ילדים. "אמא מאוד אהבה לעבוד עם ילדים, ומיד כשעברנו לגור בעפולה היא עבדה כשכירה בגן ובהמשך פתחה אחד ברובע יזרעאל", סיפר בנה בן ה-16, נועם שי כהן. "זה היה גן פרטי, קראו לו 'הקטנטנים של שחר', ותוך תקופה קצרה הוא הפך למאוד מבוקש. היחס שלה לילדים היה מאוד אישי וחם, והיא הכינה לכל ילד את המנה האישית שאהב לאכול".
"אמא הלכה לעבוד עם לב ענק ורחב, עיניים שמחות וחיוך רחב על הפנים", המשיך בנה. "היא מסוג האנשים שאהבו את מה שעשו. קודם לכן היא החליפה כמה עבודות עד שמצאה את המקצוע הזה שבו התאהבה. אמא מאוד אהבה ילדים ורצתה הרבה ילדים, אך לצערה, בגלל מגבלה רפואית – היא נאלצה להסתפק רק בשניים. אם זה היה תלוי בה, היא הייתה אמא לשישה-שבעה ילדים, ובעצם היא ניתבה את האהבה לילדים למקצוע".
לפני כשנתיים חלתה אלחדד במחלה קשה ונאלצה בכאב לסגור את הגן. "ביום חמישי האחרון פרצה השריפה בבית שלנו ברובע יזרעאל, כתוצאה מקצר חשמלי", שחזר הבן. "אני הזעקתי את מכבי האש ואת מד"א, והצלחתי לחלץ את אמי המנוחה, סבתי ואחותי למרפסת כדי שישאפו אוויר נקי. אמא פונתה למרכז הרפואי העמק במצב בינוני ולאחר טיפול שוחררה לביתה. לצערנו, בגלל המחלה הקשה שהיא סובלת ממנה מצבה הידרדר והיא פונתה לרמב"ם, ואחרי יומיים שבהם נאבקה על חייה הודיעו לי אבי והצוות החינוכי מבית הספר שלי שאמא נפטרה.
"אמא התמודדה עם מחלה קשה והייתה בתחילת הטיפול, ושאיפת העשן, יחד עם המחלה, גרמו לאסון הכבד. הגיעו להלוויה המון הורים לילדים שאמא חינכה בגן הילדים בעפולה, והתחושה היא שההורים זוכרים לה את העבודה המסורה ואת הנאמנות והמסירות לילדים הקטנים". המשפחה מלווה מאז האסון על-ידי עובדי הרווחה של עיריית עפולה.
אולגה סבח (40), אמא לשלושה ילדים ובהם לירוי בן השבע שלמד בגן של שחר, סיפרה: "לירוי הגיע לגן של שחר כשהיה רק בן 10 חודשים, ונשאר שם עד גיל שלוש וחצי כשעלה לגן העירייה. כמעט שלוש שנים שחר הייתה האמא השנייה שלו. היא הוכיחה את עצמה במסירות ובאהבה לילדי הגן. עד היום לירוי נהג לנשק אותה ולחבק אותה בכל פעם שנפגשנו בעפולה".
היא הוסיפה: "עבורי היא הייתה המלאך הכי טוב והכי מסור ששמר על הילדים שלנו. עם כל מה שקורה בגנים, הרווחתי אישה מדהימה וחברה מסורה. כל האימהות בעפולה רצו לשלוח את הילדים לגן של שחר, והיא הייתה אמורה להרחיב את הגן ולהגדיל את כמות הילדים. הביקוש לגן שלה היה ענק. שחר הייתה יכולה למלא אפילו 100 ילדים מבחינת האימהות של עפולה, כולם רצו להגיע אליה".
