בדיון הוועדה לקידום מעמד האישה שעסק במצוקות אלמנות שכול אזרחי וביטחוני, נחשפו פערים חמורים במענה המדינה לרוב המכריע של אלמנים, אלמנות וילדיהם החיים בישראל.
יו"ר הוועדה ח"כ מירב כהן דרשה הסרת המגבלה המענישה כלכלית אלמנות הנישאות מחדש. מנכ"לית ארגון חמניות: "מדינת ישראל שמה את האלמנות הללו בסיטואציה של 'אלמנה או חתונה'. זו תפיסה פטריארכלית והזויה שמעמידה נשים בדילמה בלתי אפשרית". נציג משרד האוצר בישר כי הצעת חוק המאפשרת המשך תשלום קצבת שארים לאלמנות הנישאות מחדש עברה בוועדת שרים ומחכה להצבעה בכנסת.
בדיון מיוחד של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי שעסק במצוקות אלמנות שכול אזרחי וביטחוני, לציון יום האלמנה הבינלאומי נחשף כי 97% מהאלמנים והאלמנות בישראל אינם מקבלים כל מענה ממשרדי הממשלה. על פי הנתונים שהוצגו, בישראל חיים כ-18 אלף אלמנות ואלמנים בנסיבות אזרחיות, לצד זאת כ-35,000 ילדים ובני נוער גדלים כיום במשפחות שבהן אחד מההורים נפטר. יו"ר הוועדה ח"כ מירב כהן הדגישה כי מאז 7 באוקטובר נוספו למעגל היתמות יותר מ-900 ילדים, ודרשה מענה דחוף למצוקות הייחודיות של אלמנים ואלמנות עם ילדים קטנים: "אלמנה לילדים צעירים, נדרשת להתמודד לא רק עם האבל שלה ועם הטראומה שלה, אלא גם להתחיל לנהל משק בית בצורה יחידנית, להיות מפרנסת יחידה, לקחת אחריות מלאה לילדים לבד, לחוש את הבדידות, לעתים יש גם סטיגמה של הסביבה שהיא לא פשוטה. והאלמנות נאלצות להתמודד לא פעם עם קשיים כלכליים קשים ועם תחושה שאין להן כתובת במדינה. אז הכתובת והיחס זה לא רק קצבאות, לפעמים נדרשת הגנה תעסוקתית ייעודית, בטח בתקופה שסמוכה לאובדן, ויש מקום להגדיר את האוכלוסייה הזו באופן ייעודי ולתת לה מענה יהודי מצד משרדי הממשלה".
דורין דרור אלמנה מארגון חמניות סיפרה על המציאות הקשה: "אני מגיעה לכאן כאישה עצמאית וחזקה, ובכל זאת תחושת הבדידות והשקיפות מאוד גדולה. אחד האתגרים הקשים ביותר הוא בקבלת טיפולים רגשיים לילדים – חיכיתי שנה לקבל אישור וקיבלתי רק 12 טיפולים. ההתמודדות היא יומיומית, היא שעתית והדרך לעולם לא תסתיים, היא רק תשנה את פניה ותביא כל הזמן אתגרים חדשים". חכ"ל יהודה גליק נשיא ארגון אמיצים הציג 6 עקרונות לחקיקת חוק אלמנה ויתום, ובהם הכרה באלמנות כריבונות המשפחה, הגדרת הישרדות כמשרה מלאה, ומניעת מצב בו הביטוח הלאומי מבצע מעקב אחר אלמנות כדי לוודא שהן לא מנהלות קשר חדש ובמקרה כזה לדבריו נשללת מהן הקצבה.
הדר קס מייסדת ומנכל"ית ארגון חמניות ויתומה שאיבדה את אביה בגיל צעיר שיתפה כי בישראל חיים כ-18,000 אלמנות ואלמנים, 52,000 ילדים ובני נוער יתומים עד גיל 21. "כמובן מאז השביעי באוקטובר באמת נוספו כ-1,023 ילדים ובני נוער שאיבדו את אחד או את שני הוריהם בתקופה החשוכה והמאוד קשה הזו. שאני ראיתי את אימא שלי נלחמת על פרנסה, נלחמת על להמשיך כרגיל עם אחות קצינה בצבא ואח שגדול ממני בשנה וכל אחד מאיתנו היה צריך לנסות להחזיק את החיים ברמה זו או אחרת. ובאמת מתוך הכאב הזה אני בגיל 16 זכיתי להקים את חמניות שהיום זה באמת הארגון הלאומי לילדים ובני נוער שאיבדו הורה".
לדברי קס אחד הנושאים שדורשים טיפול מידי היא שלילת קצבת השארים לאלמנה שנישאת מחדש, "הסיטואציה הזו בה אומרים לאלמנה זה או שאת לצערנו תמשיכי להישאר כך ולא תבחרי להשתקם ולהמשיך מחדש או שתאלצי באמת לוותר על הקצבה שגם ככה אני אגיד במספרים אבסולוטיים הקצבה הנמוכה בישראל זה לא שמדובר פה באיזה קצבה מפנקת. מדינת ישראל שמה ממש את האלמנות הללו בסיטואציה של אלמנה או חתונה. זו תפיסה פטריארכלית והזויה שמעמידה נשים בדילמה בלתי אפשרית."
אמיר גוזלן, אלמן בן 34 עם ילדה בת 6, תיאר: "התאלמנתי בצורה פתאומית לגמרי. לא קיבלתי שום מענה – לא קצינת נפגעים, לא פסיכולוג, לא עובד סוציאלי. חזרתי לעבוד יום אחרי השבעה כי את אף אחד לא עניין מאיפה אתפרנס." רועי בבאי רפרנט רווחה באגף התקציבים באוצר בישר כי הצעת חוק המאפשרת המשך תשלום קצבת שארים לאלמנות הנישאות מחדש עברה בוועדת שרים ומחכה להצבעה בכנסת. העלות השנתית המוערכת היא 4 מיליון שקלים בשנה הראשונה, סכום שעולה הדרגתית עד להתייצבות. נציגת ביטוח לאומי הסבירה כי קיים מענה שיקום מקצועי לאלמנים ואלמנות המקבלים קצבת שארים, אך נציגי הארגונים טענו מנגד כי המידע אינו מגיע לציבור ושהקריטריונים אינם ברורים.
ח"כ שרון ניר: "אחד הדברים החשובים באמת זה להתבונן על אותם ילדים ואותם אלמנים ואלמנות שנותרו פתאום עם שורשים חלשים יותר, כי אין מה לעשות, תא משפחתי שיש בו אבא, אימא, ילדים, ופתאום הוא הופך להיות חצי תא משפחתי, זה אחרת, זה אחרת, וזה מקשה, זה מקשה גם מבחינה כלכלית, בטח מבחינה מנטלית, והכול משתנה, אפשר לומר שהחיים נחצים לשתיים לפני ואחרי". יו"ר הוועדה ח"כ כהן סיכמה את הדיון וקראה למשרדי הממשלה להבחין במתן מענים בין אלמנים בגיל השלישי לאלמנות עם ילדים צעירים, ולהקים צוות בין-משרדי לבחינת המענים הנדרשים. "נדרש מהמשרד החינוך לבחון הכשרות ייעודיות להתמודדות עם אובדן ושכול, ומהסיוע המשפטי להרחיב את המענים ללא מבחני הכנסה במקרים של שכול אזרחי".
