על פי הניו יורק טיימס הערב, המנהיג העליון של איראן, האייתוללה עלי חמינאי, הורה על תגמול בעקבות כישלון ביטחוני איראני מביך, כאשר איראן מנסה לאזן בין הפגנת כוח לסיכון של הסלמה.

 

לפי שלושה גורמים איראנים שתודרכו על הפקודה, המנהיג העליון הורה לפגוע ישירות בישראל כנקמה על הריגתו של מנהיג חמאס, איסמעיל הנייה, בטהראן.

האייתוללה חמינאי נתן את ההוראה בישיבת חירום של המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן ביום רביעי בבוקר, זמן קצר לאחר שאיראן הודיעה כי מר הנייה נהרג, אמרו שלושת הפקידים האיראנים, כולל שניים מחברי משמרות המהפכה. הם ביקשו להישאר בעילום שם כי אינם מורשים לדבר בפומבי.

איראן וחמאס כבר האשימו את ישראל בהתנקשות. ישראל, שנמצאת במלחמה עם חמאס ברצועת עזה, לא הודתה ולא הכחישה את הריגתו של מר הנייה, שהיה בטהראן לרגל השבעת הנשיא החדש של איראן. לישראל יש היסטוריה ארוכה של הרג אויבים בחו"ל, כולל מדעני גרעין ומפקדי צבא איראניים.

במשך כמעט 10 חודשי מלחמה בעזה, איראן ניסתה לאזן בין לחץ על ישראל עם התקפות מוגברות מצד בעלות בריתה לבין הימנעות ממלחמה כוללת.

האם איראן תשחזר את המתקפה הגדולה?

באפריל ביצעה איראן את המתקפה הגדולה ביותר שלה על ישראל בעשורים האחרונים, עם שיגור מאות טילים ומזל"טים כנקמה על תקיפה ישראלית במתחם השגרירות שלה בדמשק, שהרגה כמה מפקדים צבאיים איראניים. למרות הפגנת הכוח, כמעט כל כלי הנשק הופלו על ידי ישראל ובעלות בריתה, וגרמו לנזק קטן בלבד.

עוד מוסיפים בניו יורק טיימס: כעת לא ברור באיזו עוצמה איראן תגיב, והאם היא תבצע שוב את המתקפה שלה כדי להימנע מהסלמה.

הוילה בה חוסל איסמעיל הנייה

מפקדי הצבא האיראני שוקלים תקיפה נוספת של מל"טים וטילים על מטרות צבאיות בתל אביב וחיפה, אך נמנעים מתקיפת עמטרות אזרחיות.

אחת האפשרויות הנבחנות היא מתקפה מתואמת מאיראן ומחזיתות אחרות שבהן יש לה כוחות בעלות ברית, כולל תימן, סוריה ועיראק, להשפעה מירבית.

עוד צויין כי חמינאי הנחה מפקדים צבאיים ממשמרות המהפכה והצבא להכין תוכניות הן להתקפה והן להגנה במקרה שהמלחמה תתרחב וישראל או ארצות הברית יפגעו באיראן.

בהצהרה הפומבית שלו על מותו של מר הנייה, אותת מר חמינאי שאיראן תנקום ישירות באומרו, "אנו רואים את נקמת דמו מחובתנו". לדבריו, ישראל תשלם "עונש חמור".

בהצהרות של בכירים איראנים אחרים, כולל הנשיא החדש, מסעוד פז'קיאן, ומשרד החוץ, נאמר כי איראן תנקום נגד ישראל וכי יש לה זכות להגן על ריבונותה.

ביקורת פנים איראנית כהשפעה על התגובה האיראנית

איראן והכוחות האזוריים שהיא מגבה – חמאס, חיזבאללה בלבנון, החות'ים בתימן ומיליציות בעיראק – יוצרים את מה שהם מכנים "ציר ההתנגדות". מנהיגי הקבוצות הללו היו בטהראן לרגל השבעת מר פז'קיאן. מר הנייה נרצח בסביבות השעה 2 לפנות בוקר שעון מקומי, לאחר שהשתתף בטקס ונפגש עם מר חמינאי.

הרצח זעזע גורמים איראנים, שתיארו אותו כחציית קווים אדומים. האירוע נחשב לכישלון ביטחוני מביך למדינה שמנסה להקרין כוח אך מתקשה למנוע מישראל לבצע פעולות חשאיות על אדמתה. המבוכה גברה בעקבות הבולטות של מר הנייה ונוכחותם של בעלי ברית אחרים, וכן העובדה שהותקף בבית הארחה מאובטח במיוחד של משמרות המהפכה ביום של אבטחה מוגברת בבירה.

ארונות הקבורה של הנייה ועוזרו האישי באיראן

תומכים רבים בממשלה ובכירים הביעו זעם על הכישלון בסיכול ההתנקשות. חלקם פנו לרשתות החברתיות ואמרו שהעדיפות הראשונה של איראן צריכה להיות להבטיח את שלומם של הפקידים הבכירים שלה.

"לפני הנקמה, תחילה להבטיח את שלומו של המנהיג העליון", אמרה אלירזה קטבי ג'הרומי, עיתונאית ותומכת ממשלת איראן, בפוסט ב-X.

פקידים איראנים רואים ברצח מר הנייה לא רק כהרג אופורטוניסטי של אחד מאויבי ישראל, אלא גם כעלבון למנגנון הביטחון שלהם, המצביע על כך שכל אחד באיראן עלול להיות ממוקד ולהירצח.

אנליסטים אמרו כי איראן רואה בתגמול הכרחי גם לנקמה על הריגתו של מר הנייה וגם כהרתעה נגד ישראל בהרג אויבים חזקים אחרים, כמו חסן נסראללה, מנהיג חיזבאללה, או הגנרל איסמעיל קאאני, מפקד כוחות קודס.

"איראן כנראה מאמינה שאין לה ברירה מלבד תגמול כדי להרתיע מתקיפות ישראליות נוספות, להגן על ריבונות

ולשמור על אמינותה בעיני שותפיה האזוריים", אמר עלי ועז, מנהל איראן של קבוצת המשבר הבינלאומי.

לכתבה בניו יורק טיימס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות

דילוג לתוכן