,

דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו בדיון 40 חתימות בכנסת: ״אדוני היו"ר, חברי הכנסת, לפני כמה ימים הייתי בפיקוד צפון עם כוחותינו מול חיזבאללה, וימים אחדים קודם לכן הייתי בביקור בדרום עם כוחותינו מול רפיח. אני ראיתי את הרוח האיתנה של החיילים והמפקדים שלנו. ראיתי סגן מפקד אוגדה, שאומר לי: "אני בן 44, יש לי עסק שמתפורר. יש לי בן שקשה לו. ואני אומר לך, ראש הממשלה – לך עד הסוף. אל תקשיב לקולות האלה, לך עד הסוף". את זה אני שומע מהחיילים, את זה אני שומע מהקצינים. איזו עוצמה, איזו דבקות במשימה.

 

אני ראיתי את הנחישות שלהם להשלים את המשימה להשיג ניצחון על חמאס, להשיב את כל חטופינו, להבטיח שעזה לא תהווה עוד איום על ישראל ולהחזיר את תושבי הצפון בבטחה אל בתיהם. אלה היו ונשארו המשימות שלנו.

 

אני שומע את הקולות שכופרים בצורך וכופרים באפשרות להשיג ניצחון. אז אני מבקש להבהיר: הניצחון היה ונשאר יעד מרכזי שלנו. אני שומע כאן ובאולפנים את קולות הדכדוך שמבטלים זאת, שאומרים כל הזמן, חוזרים ואומרים: "אין אפשרות לנצח". כל מיני גנרלים לשעבר, שהופכים להיות פרשנים בהווה, כל מיני פוליטיקאים, שהציבור דחה אותם. אז אזרחי ישראל, אם אתם רוצים חולשה, דכדוך, כניעה – תקשיבו לאולפנים. אבל אם אתם רוצים עוצמה, רוח וניצחון – תקשיבו ללוחמים. אני מצדיע ללוחמים הגיבורים שלנו.

 

אני מחבק את המשפחות השכולות, אני מאחל החלמה מהירה לפצועינו ואני מחבק את משפחות החטופים. שמעתי כאן שאני לא נפגש איתם. נפגשתי איתם עשרות פעמים. הבוקר שוב נפגשתי עם המשפחות של חטופינו. שוב, לא בפעם הראשונה, לא בפעם השנייה, עם המשפחות היקרות של החיילות היקרות שלנו.

 

לפני כמה ימים צפינו בכאב עמוק בסרטון, סרטון מזעזע, שמתעד את חטיפת החיילות הנפלאות שלנו, והלב נקרע. הלב נקרע מן הסיפור האישי לא רק של החטופות הללו, של כל החטופים והחטופות ושל כל המשפחות שלהן. הן תמיד בליבנו והם תמיד בראש מעיינינו. היום כשנפגשתי איתם, הסתכלתי להם בעיניים, והם הסתכלו לי בעיניים, והבטחתי להם שאני לא ארפה מן המאמץ להשיב את כולם הביתה, את החיים ואת החללים עד האחרון שבהם. אני מצדיע לחיילנו, מפקדנו, שמסכנים את חייהם, גם עכשיו, כדי לאתר את החטופים, לחלץ אותם ולהביאם בחזרה לישראל.

 

אני דוחה מכל וכל את השקר הנתעב, כאילו אני לא נותן לצוות המו"מ את המנדט כשהוא מבקש, ולא נענה לבקשות שלו. אז דעו לכם – מסוף דצמבר ועד עכשיו: ינואר, פברואר, מרץ, אפריל, מאי – קיבלתי חמש פניות של צוות המו"מ אליי להרחיב את המנדט, להגמיש את התנאים – ואני אישרתי את כל ההצעות, נעניתי לכל הבקשות, עד כדי כך שמדינאים מוכרים לכם, שאינם ידועים בדיוק כחובבי הממשלה הזו, לא תומכים נלהבים שלי, אמרו שהלכנו "כברת דרך משמעותית מאוד". הם השתמשו אפילו במילים הרבה יותר מרחיקות לכת.

 

הם אמרו עוד דבר – הם אמרו שסינוואר הוא המכשול היחיד לשחרור החטופים. והתדריכים השקריים הללו, שחוזרים על עצמם ערב-ערב, חוזרים על עצמם גם היום פה, בדוכן הזה, שאנחנו המכשול – הם ספין שקרי, שלא רק שפוגע במשפחות, זה ברור, לבי איתם. הוא עושה דבר הרבה יותר גרוע – הוא מרחיק את השחרור, הוא פוגע במו"מ. כי במקום שהלחץ יהיה מופנה כלפי סינוואר, שבמרתפים שלו מוחזקים החטופים והחטופות, הוא מופנה כלפי ממשלת ישראל. ישראל מתבקשת שוב ושוב לעשות עוד ויתור ועוד ויתור ועוד ויתור. אז מדוע שסינוואר ייכנס ללחץ? הוא יושב בבונקר שלו, מחכך את ידיו בהנאה ושמח שעושים בשבילו את העבודה.

 

חברי הכנסת, אזרחי ישראל, את הלחץ צריך להפעיל בכיוון הנגדי – נגד החמאס, ואנחנו עושים זאת. אנחנו נלחמים בעוצמה בצפון הרצועה, במרכז הרצועה, בדרום הרצועה, ברפיח. ברפיח כבר פינינו כמיליון תושבים בלתי מעורבים. ולמרות המאמץ העליון שלנו, שלא לפגוע בבלתי מעורבים, קרתה לצערנו אמש תקלה טראגית. אנחנו חוקרים את המקרה, אנחנו נסיק את המסקנות, כי זו המדיניות שלנו.

 

 

חברי הכנסת, אצלנו, כל בלתי מעורב שנפגע – זו טרגדיה, אצל חמאס – זו אסטרטגיה. זה כל ההבדל.

 

הלחץ שמופנה מבית ומחוץ כלפי ממשלת ישראל שנלחמת בכל כוחה להחזיר את החטופים, רק מקשיח את עמדותיו של סינוואר, שדורש מישראל תנאי כניעה שמסכנים את קיומה, ולכן אנחנו לא יכולים להסכים להם. אני מבקש להבהיר: אני לא מוכן להיכנע ולהתקפל. אני לא מוכן לסיים את המלחמה לפני השלמת כל יעדיה. גיבורינו לא נפלו לשווא. אם ניכנע, הטבח, האונס והרצח של ה-7 באוקטובר יחזרו על עצמם שוב ושוב ושוב – בדיוק כפי שחמאס הבטיח.

 

אם ניכנע, לא נחזיר את כל חטופינו. אם ניכנע, ניתן ניצחון אדיר לטרור, ניצחון אדיר לאיראן, לכל ציר הרשע הזה, לכל מבקשי נפשנו. מי שאומר שהוא מתייאש, מי שאומר שהוא לא מוכן ולא יכול לעמוד בלחץ, שיחזור להרים "דגל שחור". בעצם, שירים דגל לבן של כניעה. אני לא אניף דגל כזה.

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות

דילוג לתוכן