מדינת ישראל נערכת למעבר לשעון חורף: בלילה שבין יום שבת ליום ראשון, הקרוב (25 באוקטובר 2026), בשעה 02:00 לפנות בוקר, יזוזו המחוגים שעה אחת אחורה לשעה 01:00.
הזזת השעון מתבצעת בהתאם לחוק קביעת הזמן משנת 2013, לפיו ביום ראשון האחרון של חודש אוקטובר עוברים לשעון חורף, והוא יימשך עד ליום שישי האחרון של חודש מרץ – אז נחזור לשעון הקיץ.
לא רק "להרוויח שעת שינה": למה בעצם מזיזים את השעון?
בניגוד לסברה הרווחת כי שעון החורף נועד כדי לזכות אותנו בשעת שינה נוספת בבוקר, מטרתו המקורית היא להתאים את פעילות בני האדם לשעות האור והחושך הטבעיות. בעוד שבקיץ מרוויחים שעת אור מאוחרת בערב, בחורף רוב האוכלוסייה מתעוררת כאשר כבר זורח אור בחוץ.
מרגישים עייפים או מדוכדכים? יש לזה סיבה ביולוגית
המעבר לשעון חורף והתקצרות שעות האור משפיעים ישירות על הגוף והרגש:
עלייה במלטונין ("הורמון החושך"): כשיש יותר שעות חושך ביממה, מפריש הגוף כמות גדולה יותר של מלטונין – ההורמון האחראי על וויסות מחזוריות השינה והתאמתה לשעון הביולוגי. כתוצאה מכך, רבים חשים מנומנמים ועייפים יותר.
ירידה בסרוטונין: הורמון הסרוטונין, המשפיע על מצב הרוח והרגשות, קשור ישירות למידת החשיפה שלנו לאור השמש. הירידה בחשיפה לאור במהלך החורף עלולה להוביל לירידה ברמות הסרוטונין ולתחושת דכדוך.
איך נקבע "הזמן הלאומי" של ישראל?
שעון החורף בישראל הוא הזמן הרשמי הלאומי המוגדר כ-UTC(INPL), ביחס לזמן הבינלאומי המתואם (UTC) המחושב בקו האורך 0ᴼ (גריניץ', בריטניה). הזמן המקומי בישראל מקדים את הזמן הבינלאומי בשעתיים בחורף (UTC+2) ובשלוש שעות בקיץ (UTC+3).
הזמן הלאומי של מדינת ישראל נקבע ונמדד במעבדה הלאומית לפיסיקה שבמשרד הכלכלה והתעשייה:
86,400 השוואות ביום: המעבדה משווה את מדידת הזמן בישראל לתוצאות של מעבדות לאומיות אחרות בעולם 86,400 פעמים ביממה (פעם בכל שנייה).
הסטנדרט הלאומי: המעבדה קובעת ומודדת את הזמן והתדר המשמשים לכל המערכות האזרחיות והמסחריות במדינה – החל משידורי טלוויזיה ועד לרשתות הניווט, המחשבים והטלפוניה.
השעונים האטומיים: הדיוק המרבי של הזמן הישראלי נשען על שלושה שעונים אטומיים מבוססי יסוד הצזיום, לצד ציוד מתקדם להשוואות בינלאומיות ולביצוע כיולים לתעשייה.
