השבתת מתקני ההתפלה בשבוע שעבר בעקבות זיהום בים התיכון, שהובילה למשבר מים בערים רבות, המחישה ביתר שאת את פגיעותה של ישראל. אלא שדו"ח מקיף חדש בשם "מים עכורים", שמפרסם היום ארגון "ירוק עכשיו", מתריע כי האיום הקיומי והאמיתי על ביטחון המים של המדינה אינו מגיע מהים – אלא מתרחש ממש מתחת לאף, בשדרת ההר של יהודה ושומרון.
אקוות ההר – מאגר מי תהום טבעי ועצום המספק כ־600 מיליון מ"ק מים בשנה (כשליש מצריכת המים הטבעיים בישראל) מהווה נכס אסטרטגי חיוני ומאגר חירום מוגן, הפועל ללא תלות באנרגיה גבוהה או במערכות סייבר רגישות. אלא שהמבנה הקרסטי הייחודי של הרי יהודה ושומרון, המאפשר חלחול מהיר של מי גשמים, הופך את המאגר לפגיע במיוחד לחדירת מזהמים באזורי ההזנה שלו.
ממצאי הדו"ח חושפים מחדל סביבתי וביטחוני מפלצתי: מדי שנה מיוצרים ביהודה ושומרון כ־124 מיליון מ"ק שפכים, מתוכם כ־100 מיליון מ"ק במגזר הערבי. בעוד השפכים הישראליים נאספים ומטופלים ברובם המכריע, כ־65% מהאוכלוסייה הפלסטינית כלל אינה מחוברת לתשתית ביוב מוסדרת. התוצאה: כ־65 מיליון מ"ק של שפכים פיראטיים מוזרמים מדי שנה לנחלים ומחלחלים ישירות למי התהום ללא כל טיפול, תוך הרעלה מתמשכת של מקור מים שאין לו כל תחליף שווה ערך.
האבסורד המקומם זועק לנוכח העובדה שהרשות הפלסטינית היא משיאניות קבלת הסיוע הבינלאומי לנפש בעולם. מאז הסכמי אוסלו זרמו לידיה מאות מיליארדי דולרים במצטבר ומאות מיליוני אירו נמסרים לה מדי שנה מסוכנויות האו"ם והאיחוד האירופי, שיועדו במקור לפיתוח תשתיות סביבתיות ומתקני טיהור שפכים. בפועל, בשל שחיתות מבנית עמוקה, היעדר פיקוח ומאבקי שליטה פנימיים, הכספים מתפוגגים והתשתיות נותרות בקריסה תמידית. ישראל, שממשיכה להיאחז ב"אשליית השותפות" וההמתנה להסכמות מדיניות, משלמת במאגר החירום הלאומי שלה.
לאור הנתונים, ב"ירוק עכשיו" קוראים להתפכחות לאומית מיידית ודורשים לעבור למדיניות יוזמת של הגנה עצמאית: תכנון והקמת תשתיות ביוב וטיהור לפי אגני ניקוז טבעיים (ולא לפי גבולות מלאכותיים), טיפול ישיר במוקדי הזיהום בשטח, והפקדת האחריות המלאה על משק המים והשפכים ביו"ש בידי רשות המים הישראלית בלבד.
ברק ורקר, מנכ"ל עמותת ירוק עכשיו: "האירוע החריג במתקני ההתפלה היה קריאת השכמה מהדהדת: גם המערכות המתקדמות ביותר פגיעות, ואקוות ההר היא רשת הביטחון הקריטית ביותר של מדינת ישראל לשעת חירום. לא ייתכן שישראל תמשיך לעצום עיניים ולאפשר לעשרות מיליוני קוב של שפכים פלסטיניים להרעיל את מי השתייה שלנו, בזמן שמיליארדי דולרים של סיוע בינלאומי מתאיידים בשחיתות של הרשות. שלושה עשורים של הישענות על גורמים כושלים ומושחתים הביאו אותנו אל סף קטסטרופה. הגנה על מקורות המים אינה סוגיה סביבתית מקומית, זו משימה של ביטחון לאומי וקיומי. ישראל חייבת לנתק את התלות המדינית, לקחת אחריות מלאה ולפעול בשטח בעצמה להצלת אקוות ההר כאן ועכשיו."
