תא"ל (במיל') פרופ' יעקב נגל בועידת מקור ראשון והמרכז האקדמי לב: "אם היה גורם אנושי מאחורי הטכנולוגיה בגבול עזה הקונספציה לא הייתה קורית״

נגל התייחס לכשלים הטכנולוגיים בהגנת יישובי העוטף בשביעי לאוקטובר: "השתמשו במכשול טכנולוגי אך הוא נבנה בצורה לא טובה, הושקע בעיקר נגד המנהרות ואכן היה הצלחה אך על הגדרות הייתה השקעה נמוכה יותר כי הייתה הנחה שמשם לא ינסו לפרוץ לישראל"

היום (א') התקיימה ועידת "בין בטחון לטכנולוגיה" של מקור ראשון והמרכז האקדמי לב בירושלים, בה התקיים פאנל על עליונות טכנולוגית בראי המערכה. את הפאנל הנחתה עיתונאית מקור ראשון הודיה כריש חזוני והשתתתפו תא"ל (במיל') פרופ' יעקב נגל, עמית בכיר ב-FDD והיועץ לביטחון לאומי לשעבר, ו סא"ל (במיל') פרופ' בני מילגרום, ראש החוג להנדסת חשמל ואלקטרוניקה במרכז האקדמי לב. הפאנל עסק על מקומה של הטכנולוגיה בערך ההגנה של צה"ל והאם היא כשלה באסון השביעי באוקטובר.

יעקב נגל הסביר כי: "צריך איזון, איך משתמשים הכי טוב בטכנולוגיה אך מצד שני להבין שהיא אינה חזות הכל. הכי גרוע זה רק לסמוך עליה או לא לסמוך עליה כלל. למרות כל השמועות בצה"ל אין מערכת אחת שההחלטות בה בנושא חיים ומוות נעשית על ידי מכונה".

נגל הרחיב היכן הגיע ההגנה הטכנולוגית נכשלה: " השתמשו במכשול טכנולוגי אך הוא נבנה בצורה לא טובה, אבל הוא שוכלל בעיקר בחלק החזק של המכשול והוזנח החלק החלש. המכשול מורכב משלושה חלקים, אחד תת קרקעי נגד המנהרות, ועליו הושקע את מירב הכסף והטכנולוגיה, ואכן הוא היה הצלחה ומנענו מהחמאס לחדור לישראל דרך המנהרות. המכשול השני היה על הגדרות, אך הייתה הנחה שמשם לא ינסו לפרוץ לישראל".

עוד הוסיף: "אם לא היה קורה השביעי באוקטובר והיו מחכים עוד כמה חודשים גם אותם מעט חיילים שהיו על הגבול יכול להיות שלא היו. הייתה מחשבה להחליף את הפטרולים גם ברובוטים. גם כשגילו מנהרות חשבו להכין רובוטים שיחליפו את הלוחמים גם בהשמדת המנהרות. אבל כל הדברים הללו לא יכולים להחליף את הגורם האנושי. המכשול בעזה כשל כי המחבלים בחוכמתם הבינו שאת החלק החזק של המכשול לא יצליחו לפרוץ ולכן הלכו לפרוץ דרך החלק הכי חלש של המכשול, בניגוד לכל קונספציה שהייתה. אם היה גורם אנושי מאחורי הטכנולוגיה הקונספציה לא הייתה קורית".

נגל סייג את דבריו: "מצד שני אם בגלל מה שהיה יהיה מי שיסיק שצריך לזרוק את הטכנולוגיה לפח הוא עושה טעות קשה. צריך את הטכנולוגיה ואת כוח האדם ולשלב ביניהם. דוגמה לכך, בהתחלה צה"ל התנגד מאוד לכיפת ברזל, אבל בסוף מי שהכי התנגד בסוף הכי תמך במערכת הזו. כיפת ברזל היא מערכת טכנולוגית מצוינת אבל גם אם נישען רק עליה אנחנו עושים טעות גדולה, אם נישען רק על טכנולוגיה ישתמשו בה נגדנו".

על האנשים שמאחורי הטכנולוגיה פירט פרופ' בני מילגרום: "צריך לדעת שפיתוח טכנולוגי לוקח שנים רבות, ומעטים הקצינים הטכנולוגים שהעלו רעיון למערכת והיו שם כשהרעיון בוצע – זה עניין של דור. העבודה שמדינת ישראל החליטה על פרויקט FSD, זה אומר שהגענו לרמת בשלות כזו שהקטרים הטכנולוגיים קיימים ומושקעים במערכת. הרבה מהדברים הללו מפותחים כאן במכון לב, ודברים משתכללים כל הזמן גם כיפת ברזל של 2024 היא לא דומה לכיפת ברזל 2014. קיימת התקדמות כל הזמן גם אם לא הגענו לחלום הנכסף"

על האתגר מול הצפון אמר מילגרום: "צריך עוד אמצעים חוץ מכיפת ברזל להגנה מירי מהצפון. זה שיש הגדלת הלוחמים זה חשוב אבל חשוב שכל חייל יצוייד במיטב האמצעים ושלא נגיע למצב שבו חייל מגיע לגבול כשחסרים לו אמצעי מיגון. הטכנולוגיה שאנו צריכים לא מתבטאת רק במערכות הגדולות אלא גם בדברים הקטנים שכל חייל יהיה מאובזר בצורה הטובה ביותר, עם הגנה אישית ונשק אישי עם כוונת אישית מותאמת. אנחנו מוצאים שחיילים חוזרים עם תובנות מהקרב, ועלינו החברות הטכנולוגיות לשמוע להם ולמצוא להם פתרונות טאקטיים כשהם יחזרו לשטח עם הפתרון שהוענק להם".

על האיום האיראני חשף נגל: "לאיראן יש תכנית ארבע שלבית להשמדת מדינת ישראל. הם רוצים להשמיד את ישראל ע"י בניית נשק מסיח דעת כדי שיבנה נשק שבאמת ישמיד. החמאס הוא השלב הראשון של הסחת דעת, שלב שני זה להכניס את חיזבאללה למלחמה כדי שצה"ל יצטרך להזיז כוחות, השלב השלישי זה יצירת כאוס וארה"ב תצטרך להצטרף והמלחמה תהפוך להיות כלל עולמית והשלב הרביעי זו השלמת תכנית הגרעין בזמן שכולם מתעסקים בכאוס.

לכן ישנה השקעה מרובה בלמנוע מאיראן לבנות נשק גרעינית, כדי למנוע מאיראן להפוך מרעיון לאיום ממשי. זה מגיע עם הרצון להחליש את המשטר שם. איראן מקבלים תשלום כדי שלא יגיעו ל-90 אחוזים להשלמת הנשק, אבל האיראנים חכמים הם מנצלים את הכסף הזה כדי לשפר את כל כל השלבים עד ה-90 אחוזים, כי ברגע שמגיעים לשם ייקח להם שבועיים כדי להגיע לנשק של 100% כך שהעיכוב הזה והכסף שמגיע אליהם משרת את האינטרסים שלהם בצורה הטובה ביותר. לכן עלינו כבר היום לטפל בנשק של איראן".

*קרדיט סטילס:* ועידת מקור ראשון והמרכז האקדמי לב. צלם: לירון מולדובן-מקור ראשון