בשיחה פתוחה וכנה עם אבי שושן בפודקאסט "מעריב", הזמר דוד ד'אור פורס את סיפור חייו המרתק – מהקשיים לפרוץ לתודעה הציבורית, דרך המאבק שניהל מול גלגל"צ ועד הרגע הטראומטי שבו איבד את שמיעתו באמצע הופעה בפני 25 אלף איש בלונדון. ד'אור מספר על הקריירה רבת השנים שלו, על המוזיקה שהחיה, על הקשר המיוחד שלו לחיות, ועל מעורבותו בפרשת אלאור עזריה.
דוד, בעבר נמתחה עליך ביקורת על כך שתמכת באלאור עזריה. מה עמד מאחורי ההחלטה שלך? "ראיתי חייל מרקע לא קל, מזרחי, שפתאום הופך להיות שק חבטות. הוא אמנם לא פעל לפי החוק, אבל אני התקוממתי נגד העליהום. במקום להרחיב את היריעה ולהגיד 'רגע, למה דבר כזה קרה?', פשוט רדפו אותו. הרי יום לפני כן, כשחייל ירה במחבלת בת 16 עם סכין, הוא הפך לגיבור. אלאור עזריה היה באירוע שבו חברו נפגע. הפקירו אותו בשדה הקרב".
זה גרם לך להיזהר יותר מלהביע דעות פוליטיות? "אני חושב שאם אתחיל לפחד, לא אוכל לישון עם עצמי בשקט. אני חייב לישון בלילה ולהניח את הראש על הכרית בלי מחשבות טורדניות על כמה הקטנתי את עצמי או שסירסתי את עצמי. אני אומר מה שאני חושב, אבל הדרך שלי לומר דברים אינה בוטה. אני מביע את דעותיי גם בשירים, כמו ב'כל הכוכבים נופלים' או ב'שמור על העולם ילד'".
