תא"ל שי טייב, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם בצה"ל, בוועדת החוץ והביטחון, בנוגע לחוק הארכת שירות החובה: "החודשיים הקרובים הם ההזדמנות האחרונה לתקן את העניין של ה-30 חודשים שנחקק במציאות אחרת לגמרי. החוק הזה עבר בקריאה ראשונה לפני שנתיים והמצב המבצעי אז היה פחות עמוס מאשר עכשיו. המצב לא רק שלא הוקל אלא להפך. היקף המשימות והצרכים המבצעיים גדל בצורה משמעותית מאוד.

כדי לאפשר ריווח מסוים, כדי להאריך את אורך הנשימה של הצבא הסדיר, ובוודאי כדי להקל על מערך המילואים — הארכת השירות היא מהלך הכרחי.

גם אם החקיקה הזאת תעבור בעיתוי הנכון ובזמן הנכון, זה לא מוריד כהוא זה מהצורך שלנו להרחיב את גיוס החרדים ולהגדיל את היקף האוכלוסיות שמשרתות בצה"ל. צריך לזכור שגם החקיקה הזאת בנויה כהוראת שעה. כלומר, בעוד מספר שנים המצב יחזור לנקודת המוצא.

המעבר מ־32 ל־36 חודשים, או למעשה ההתקדמות למודל של 30 חודשים, שכן אנחנו כבר נמצאים בו — משמעותו שבינואר 2027 אנחנו צפויים לרדת בסדר גודל של כ־10% מהיקף הלוחמים בצה"ל.

כשאני מדבר על ירידה ממוצעת של כ־10%, בפועל מדובר בירידה משמעותית יותר. למה? משום שהמהלך הזה משבש את כל קצב התחלופה של הצבא. היום הצבא בנוי על מחזוריות של ארבעה חודשים. לכן הפגיעה אפילו חריפה יותר.

דה־פקטו, הירידה ל־30 חודשים, שאותה מחשבים על הנייר כירידה של כ־10%, מתורגמת בפועל לירידה של בערך 15%, ואולי אפילו יותר, מהסד"כ הזמין".