43 רוכשי דירות הגישו בימים אלה תביעה בסך של כ־1.95 מיליון שקלים נגד חברת הבנייה קורת גג וילה בע"מ, לאחר שדירותיהם בפרויקט "מחיר למשתכן" בשכונת הגליל בנצרת נמסרו באיחור של חודשים ארוכים.

התביעה הוגשה לבית משפט השלום בקריות באמצעות עורך הדין עמנואל יוזוק ממשרד עורכי הדין יוזוק־מלכין, בשם רוכשים שרכשו 26 דירות בפרויקט.

על פי הנטען, הרוכשים התקשרו עם החברה במהלך שנת 2022 בהסכמי מכר, שבהם נקבע מועד מסירה אחיד בסוף אפריל 2024. בפועל, הדירות לא נמסרו במועד שנקבע, והחלו להימסר רק בחודש מרץ 2025.

מרבית הדירות נמסרו במהלך החודשים אפריל ומאי 2025, דירות נוספות נמסרו בחודש יוני, ואילו הדירה האחרונה מבין הדירות הכלולות בתביעה נמסרה רק בסוף יולי 2025 – באיחור של יותר משנה מהמועד שהובטח.

עד הגשת התביעה ניהלו הצדדים תכתובת, שבמסגרתה שבו הרוכשים והתלוננו על האיחור במסירת דירותיהם, בעוד שהחברה מצדה טענה כי העיכוב נגרם בעיקר בשל מלחמת "חרבות ברזל".

לטענת חברת הבנייה, המלחמה גרמה למחסור חמור בכוח אדם, לשיבושים באספקת חומרי בנייה ומוצרים ולעיכובים בביצוע העבודות בפרויקט. החברה הסתמכה על הוראות בהסכמי המכר, שלטענתה מאפשרות לדחות את מועד המסירה כאשר העיכוב נובע מנסיבות שאינן בשליטתה.

בספטמבר 2025 דחתה החברה את דרישת הרוכשים לפיצוי וטענה כי בנסיבות שנוצרו, האיחור אינו מהווה הפרה של הסכמי המכר ולכן אינו מזכה את הדיירים בפיצוי.

במצוקתם, פנו רוכשי הדירות לעורך הדין עמנואל יוזוק המתמחה בתביעות של איחור במסירת דירות בכלל, ובפרט בפרויקטים של משרד השיכון, כגון 'מחיר למשתכן' ו'דירה בהנחה'. עו"ד יוזוק הגיש בשמם כאמור, תביעה נגד החברה לבית משפט השלום בקריות.

על פי התביעה, עצם קיומה של מלחמה לא פוטר באופן אוטומטי חברת בנייה מאחריות לעיכובים במסירת דירות.

לדברי עו"ד יוזוק, "השאלה אינה אם המלחמה השפיעה על ענף הבנייה, אלא מה היה היקף השפעתה בפועל על הפרויקט הזה, והאם היא יכולה להצדיק איחור שנמשך חודשים רבים ואף למעלה משנה".

לטענת עו"ד יוזוק, חברת הבנייה לא הציגה בפני הרוכשים תמונה ברורה בזמן אמת, ולא מסרה להם מועד חלופי מבוסס למסירת הדירות.

בתביעה נטען כי החברה פרסמה במהלך תקופת האיחור הודעות מעטות בדבר מועדי מסירה צפויים, אך גם אלה לא התממשו, והותירו את הרוכשים ללא כל אפשרות ממשית לתכנן את מעבר הדירה ואת חייהם.

הנזקים המתוארים בתביעה כבדים. רבים מהרוכשים נאלצו לשלם במקביל שכר דירה ומשכנתה במשך חודשים ארוכים. אחרים נדרשו להאריך חוזי שכירות, לדחות את מועד המעבר ולהתמודד עם התחייבויות כלכליות שנלקחו מתוך הנחה שהדירה תימסר במועד.

מעבר לכך, נטען בתביעה כי רוכשי הדירות סבלו מפגיעה קשה בשגרת חייהם: הורים שלא ידעו היכן לרשום את ילדיהם לגנים ולבתי ספר, משפחות שנאלצו להמשיך להתגורר בדירות זמניות, ורוכשים שלא יכלו לתכנן את מקום מגוריהם ואת עבודתם בשל מועדי המסירה המשתנים.

בסוף יולי 2025 פנו הרוכשים אל החברה במכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים. במכתב דרשו לקבל פיצוי בגין תקופת האיחור, וכן העלו טענות בנוגע לסכומים שנגבו מהם במסגרת הצמדות למדד תשומות הבנייה ולסוגיית רישום הזכויות באחת מחלקות הפרויקט.

 

במענה למכתב אישרה החברה כי קיימת בעיה מסוימת ברישום אחת החלקות וכי היא מטפלת בה, אך דחתה את דרישת הפיצוי בגין האיחור.

לאחר שהחברה סירבה לפצותם, פנו הרוכשים למשרד שמאות מקרקעין לצורך הערכת דמי השכירות הראויים של כל אחת מהדירות. במהלך חודש נובמבר 2025 ביקרו שמאים ברוב הדירות ובחנו את שטחן, מיקומן בפרויקט, הקומה שבה הן נמצאות, המרפסות, המחסנים, החניות, כיווני האוויר ומאפיינים נוספים.

בחוות הדעת, שהושלמה בינואר 2026, הוערכו דמי השכירות של הדירות בסכומים שנעו מכ־3,100 שקלים ועד למעלה מ־5,100 שקלים לחודש, בהתאם למאפייניה של כל דירה.

לדברי עו"ד יוזוק, נערכו תחשיבים פרטניים לכל אחד מהרוכשים, המבוססים על משך האיחור בפועל ועל דמי השכירות שנקבעו בחוות הדעת לדירה דומה בגודלה ובמיקומה.

בתביעה נטען כי הפיצוי הכולל המגיע לרוכשים בגין האיחור במסירת הדירות עומד על כ־1.95 מיליון שקלים, שכוללים בתוכם גם את עלות חוות הדעת השמאית. על הסכום הנתבע יש להוסיף ריבית והצמדה, הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין.

התביעה הוגשה לבית משפט השלום בקריות. טרם הוגש כתב הגנה.