ועדת המדע והטכנולוגיה בראשות ח"כ יאסר חוג'יראת התכנסה היום לדיון נוסף שעסק בהונאות פיננסיות ברשתות החברתיות באמצעות בינה מלאכותית. בפתח הדיון נחשפה תמונה מורכבת של תופעה גוברת של הונאות פיננסיות ברשתות החברתיות באמצעות בינה מלאכותית תוך התחזות לחברי כנסת. בפתח הדיון הוקרן סרטון התחזות של חברת קריפטו שבו נעשה שימוש בדמותו ובקולו של יו"ר הוועדה, ח"כ יאסר חוג'יראת, תוך הצגתו במשך כמה דקות ממליץ לציבור להשקיע באותה פלטפורמה פיננסית.
יו"ר הוועדה, ח"כ יאסר חוגיראת "יש אנשים שברגע שרואים את הדמות המוכרת של חבר כנסת, לא בודקים, רצים להשקיע ונשדדים ממש. מגיעים אלי אנשים ומספרים שנפלו בפח וגמרו להם את הכסף. התרעתי על הנושא כאן בוועדה בדיון מקדים והיו החלטות והמלצות אבל עדיין אנחנו לפני חוק מחייב בנושא. על הממשלה להאיץ את הנושא בדחיפות. אנשים מאבדים את כספם בתום. יש לכנס שולחן עגול של כל הגורמים הרלוונטיים ולקדם חקיקה מקיפה. זו תפקידה של המדינה להושיב את כל האנשים המכובדים שנמצאים כאן, כל הפלטפורמות, כל הנושאים שעוסקים בנושא סביב שולחן אחד. ההמלצות מהדיון יועברו למשרד ראש הממשלה ולמטה הלאומי לבינה מלאכותית והוועדה תמשיך לעקוב אחר יישום ההתחייבויות"
יו"ר רשות ניירות ערך, עו"ד יוסף זינגר, הסביר את האתגרים הרגולטוריים הייחודיים שמציבה התופעה, ואת הגישה שנקטה הרשות לצמצומה דרך שיתוף פעולה עם הפלטפורמות הדיגיטליות: "חלק גדול מההונאות האלה לא מבוצע מישראל, ולכן כלי האכיפה הקלאסיים של חקירה, של העמדה לדין הרבה יותר קשה, לפעמים גם בלתי אפשרי. אין לנו איתם הסכמים; גם אם נעצור במקום אחד, מגיע מקום אחר. ולכן התפיסה שלנו כרשות ניירות ערך הייתה שלפחות אחד מכלי המניעה או צמצום התופעה צריך להיות דרך הרשתות החברתיות. הפנייה למטא באה בין היתר גם על בסיס תפיסה של הארגון הבינלאומי של רשויות ניירות ערך שגם הוא חשב שנכון שתהיה עבודה מול הרשתות החברתיות וכלי סינון ברמה שלהן."
מנהל מדיניות מטא בישראל, יהודה בן יעקב, עדכן על ההתקדמות שהשיגה החברה בהתמודדות עם תופעת ההונאות, ועל היעדים שהציבה לעצמה: "אנחנו מודדים בשנה האחרונה ירידה של יותר מ-50% בכמות הדיווחים וזה מראה שיש התקדמות. בשנה החולפת הורדנו יותר מ-150 מיליון מודעות כאלה ויותר מ-30 מיליון חשבונות. הטכנולוגיה שלנו משתפרת ונכנסו לאחרונה אלמנטים של זיהוי פנים שמאפשרים לזהות שימוש בזהות מפוברקת דרך סרטוני פייק. לגבי אימות מפרסמים: לפני שנה וחצי עמדנו על 55%, כיום אנחנו על 70%, והשאיפה להגיע ל-90% מהכנסות הפרסום ממפרסמים מאומתים עד סוף 2026. ברמה המקומית, כל מפרסם של מודעות פיננסיות המכוונות לציבור הישראלי בכל שפה יידרש לעבור הליך אימות וזיהוי. הכלי יתחיל להיפרס במהלך חודש מאי, ויגיע ל-100% בסוף יוני 2026."
בדיון הוצגו עוד מקרים בתופעת ההתחזות שמביאה להונאות פיננסיות ברשת. נציג לשכת סוכני הביטוח הציג נתונים לפיהם ב-2024 יצאו מהמערכת הפנסיונית 4.4 מיליארד ₪ של תגמולים שנפדו שלא כדין כתוצאה משידול ורמייה, נתון המשקף פגיעה בכ-120,000 אנשים בשנה. נציגי מערך הדיגיטל הלאומי ורשות שוק ההון הוסיפו כי אוכלוסיות מוחלשות הן הנפגעות הקשות ביותר, ועלו קריאות להרחיב את תקופת הצינון לפני פדיון כספי פנסיה ולחזק את מנגנוני האימות.
בדיון דיברו גם נציג המטה הלאומי לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה, אריאל סובלמן שעדכן את הוועדה כי הגוף מגבש כעת את האסטרטגיה הלאומית לבינה מלאכותית וזו אמורה להיות מוגשת לאישור הממשלה בשבועות הקרובים. נציג משרד המשפטים ציין כי כיום אין בישראל הסדרה ייעודית לרשתות חברתיות וכי המשרד בוחן את ההשפעה של ה-Digital Services Act האירופי שנכנס לאכיפה מלאה בתחילת 2024. מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי, עו"ד יורם כהן, קרא להגביר את השקעת המדינה באוריינות דיגיטלית.
