א', עורך הדין הותיק והמוכר בתחומו, בן ה-79, ניהל במשך שנים את אחד המשרדים הגדולים בישראל לגביית חובות בהיקפים משמעותיים. המשרד העסיק עשרות עובדים וייצג בין היתר בנקים, רשויות מקומיות, רשות המיסים וחברות גדולות, ונחשב לדמות מוכרת ובולטת בתחום.
ביולי 2025 פנו שבע מעובדותיו הוותיקות של א', שלא קיבלו שכר במשך מספר חודשים, לבית משפט השלום בראשון לציון בבקשה להכריז עליו כחדל פירעון. העובדות, שחלקן עורכות דין, ביקשו מבית המשפט לפרק את משרד עורכי הדין שבבעלותו, ובמסגרת זו לשלם להן את חוב השכר והתנאים הסוציאליים שלא שולמו להן, בסך של לא פחות מ־2.5 מיליון שקל.
א' התנגד לבקשה וטען כי החובות שנדרשו אינם מדויקים, כי חלקם שנויים במחלוקת וכי מדובר למעשה בסכסוך עבודה שיש לבררו בערכאה המתאימה.
בסוף דצמבר 2025, לאחר מספר דחיות, קבעה השופטת קרין וישינסקי כי א' מצוי בחדלות פירעון והורתה על פתיחת הליכים נגדו. במסגרת החלטתה הורתה השופטת לממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים למנות לו נאמן, ובהמשך מונה עו"ד אסף אייל לנאמן על ניהול נכסיו.
מיד שנודע כי נפתח נגדו הליך של חדלות פירעון הוגשו נגד א' עשרות תביעות חוב נוספות, והיקף חובותיו הכולל מעל ל 16 מיליון שקל, וזאת כלפי עובדים, רשויות, לקוחותיו לשעבר, גופים פיננסיים ונושים פרטיים.
במקביל נפגעה יכולתו להמשיך ולעסוק בעריכת דין, עד כדי שלילת רישיונו, שכן עורכי דין אינם יכולים להמשיך לפעול במקצועם כאשר הם מצויים בהליכי חדלות פירעון.
בעקבות ההחלטה הגיש א' ערעור לבית המשפט המחוזי בלוד באמצעות בא כוחו, עו"ד צבי וישנגרד. במסגרת הערעור נטען כי סגירת הדלת בפניו להמשיך ולעסוק בעריכת דין פוגעת ביכולתו להחזיר את חובותיו, שכן זהו מקור פרנסתו העיקרי.
במסגרת הערעור ביקש א' מבית המשפט לבטל את צו פתיחת ההליכים ולאפשר לו להגיש בקשה להסדר נושים, מה שיאפשר לו להמשיך לעסוק במקצועו תחת פיקוח, כדי שיוכל להמשיך לייצר הכנסות, לגבות חובות מלקוחותיו ולהגדיל את שיעור ההחזר לנושים. לטענתו, מניעת העבודה דווקא פוגעת בנושים עצמם, שכן היא מצמצמת את יכולת הפירעון.
נכון לעת הזו, טרם התקבלה הכרעה בערעור, והשאלה האם יותר לא' להמשיך ולעסוק בעריכת דין במסגרת הסדר נושים נותרה פתוחה.
מצד אחד, אם לא יתאפשר לו להמשיך לעבוד כעורך דין, מי שייפגעו מכך בפועל הם דווקא נושיו, שכן יכולתו להרוויח ולהחזיר את חובותיו הרבים תיפגע באופן משמעותי. מצד שני, אם לא יותר לו להמשיך לעסוק במקצועו, יממש הנאמן את נכסיו והנושים יקבלו חלק קטן מחובות העתק שנוצרו.
