מחודש מרץ – 57% מהנשים הגישו בקשה לדמי אבטלה מהביטוח הלאומי לעומת 43% מהגברים
הביטוח הלאומי שב ומדגיש: מתווה החל״ת עדיין לא סוכם ולא עבר עדיין את שלבי החקיקה בכנסת
הביטוח הלאומי מפרסם היום (שלישי) נתונים ראשוניים המצביעים על השפעות מלחמת ‘שאגת הארי’ על שוק העבודה הישראלי. מהנתונים עולה כי נשים מהוות את מרבית הבקשות לדמי האבטלה והיציאה לחופשה ללא תשלום (חל”ת) מאז פרוץ המלחמה.
להלן נתוני הפגיעה בתעסוקה
דמי אבטלה: מתחילת החודש הגישו לביטוח הלאומי 8,449 אזרחים בקשות חדשות לדמי אבטלה שמועד הפסקת העבודה שלהן החל במהלך חודש מרץ. מתוכן, 57% הן נשים (4,799 פונות) לעומת 43% גברים (3,650 פונים).
יציאה לחל”ת: מתוך כלל המבקשים, 953 אזרחים הגישו בקשה עקב יציאה כפויה לחופשה ללא תשלום. בנתון זה הפער המגדרי בולט במיוחד: 72% מהיוצאים לחל”ת הן נשים (689 נשים לעומת 264 גברים). בביטוח הלאומי מבקשים להדגיש כי מתווה החל”ת המותאם ל-‘שאגת הארי׳ – עליו הכריז שר האוצר טרם סוכם ועדיין לא עבר חקיקה בכנסת, ועל כן לא ניתן ליישמו או לטפל בנושא בשלב זה.
הבטחת הכנסה: עד כה הוגשו לביטוח הלאומי 1,887 בקשות (731 בקשות ראשונות ו-1,156 בקשות חוזרות). מאחר שגמלה זו מוגדרת כמשפחתית, ובמקרים של זוגות היא כוללת את שני בני הזוג, לא ניתן בשלב זה לפלח את הנתון לפי מגדר.
פילוח דמוגרפי וגיאוגרפי של תובעי דמי אבטלה:
הנתונים משקפים פגיעה רוחבית בתאים המשפחתיים:
הורים לילדים: 3,809 מהתובעים הם הורים לילדים מתחת לגיל 18, כאשר 2,226 מתוכן הן אימהות.
מצב משפחתי: 4,355 מהמגישים הם נשואים (2,456 נשים ו-1,899 גברים) ו-4,092 אינם נשואים (2,341 נשים ו-1,751 גברים).
התפלגות אזורית: מחוז המרכז מוביל במספר הבקשות החדשות לביטוח הלאומי (1,978), אחריו מחוז תל אביב (1,659) ומחוז הצפון (1,481). בבירה ירושלים הוגשו 646 תביעות חדשות.
הביטוח הלאומי: “הביטוח הלאומי עוקב מקרוב אחר השינויים בשוק העבודה עם תחילת המלחמה, ופועל למיצוי זכויותיהם של הנפגעים, במיוחד על רקע המגמה המצטיירת המעידה על פגיעה נרחבת בנשים. נדגיש כי יישום מתווה החל”ת מותנה בסיום הליכי החקיקה בכנסת, ורק עם אישורו הסופי ניתן יהיה להוציאו אל הפועל. מרגע העברת החקיקה הביטוח הלאומי יפעל לקדם את הפיתוחים המחשוביים שיקבעו על פי המתווה, קבלת בקשות מהציבור וכן הצלבת הנתונים ממעסיקים וגורמים נוספים. אין ספק שהקושי והרגישות התעסוקתית בשעת חירום מורגשת ובוודאי כשאנו פסע מחג הפסח״.
