גרמניה מביעה עניין בטכנולוגית החוסן משדרות

במסגרת הביקור הוצג הבוקר המודל בפני חברי הפרלמנט הגרמני, התקיימו פגישות עם בכירי מערכת הבריאות והחדשנות, ובהן גם עם הנהלת Charité – Universitätsmedizin Berlin, מהמרכזים הרפואיים המובילים והגדולים באירופה. המודל כלל טכנולוגיות מרשימות המספקות מענה לפערים בתחום החוסן והבריאות.

הביקור מתקיים בהזמנת האיגוד הגרמני-ישראלי לעסקים, לאחר שבשנה שעברה הוביל האיגוד משלחת של אנשי עסקים גרמנים לשדרות כדי ללמוד מקרוב את פעילות ההאב ואת מודל החוסן שנבנה בעיר. השנה, בעקבות העניין הרב שעורר המודל, הוזמן ערן לגרמניה כדי להציג כיצד ניתן להפוך ניסיון מצטבר בהתמודדות עם מצבי חירום למערכת חדשנית של ידע, טכנולוגיות ופתרונות יישומיים.

אחד הנושאים המרכזיים שעלו במהלך המפגשים הוא הפער המשמעותי בין ישראל לגרמניה בתחום המוכנות האזרחית למצבי חירום. בניגוד לישראל, שבה פועל מערך הגנה אזרחית סדור ומתקדם המובל על ידי פיקוד העורף, לגרמניה אין כיום תשתית מקבילה המספקת מענה כולל לאוכלוסייה בשעת חירום. על רקע המציאות הביטחונית המשתנה באירופה, גוברת ההתעניינות הגרמנית בניסיון הישראלי וביכולת ליישם מודלים שפותחו מתוך התמודדות אמיתית עם מצבי קיצון.מודלים אלה, משולבי טכנולוגיה, , גם בהעדר מערך הגנה אזרחית יכולים לספק מענה ראוי לצורך.

 

בפגישות הוצג האקוסיסטם הייחודי שפותח בשדרות עם האב חדשנות חוסן ובריאות, המשלב בין רשויות מקומיות, מערכת הבריאות, ארגוני רווחה, אקדמיה, חברות הזנק ומומחי חירום, לצד ה־Living Lab העירוני, המאפשר לפתח, לבחון ולהטמיע טכנולוגיות ופתרונות בזמן אמת יחד עם התושבים. בין הנושאים שנדונו: מערכות לניהול אוכלוסייה בחירום, חיזוק החוסן הקהילתי והנפשי, היערכות לרשויות מקומיות, חדשנות רפואית, כלים דיגיטליים לניהול משברים וטכנולוגיות שפותחו במסגרת ההאב לטובת מתן מענה מהיר ויעיל במצבי חירום.

 

במסגרת הביקור התקיימה גם פגישה מקצועית עם הנהלת שאריטה, שבמהלכה בחנו הצדדים אפשרויות לשיתופי פעולה בתחומי החוסן, החדשנות והבריאות, תוך בחינת שילוב הידע והטכנולוגיות שפותחו בשדרות במערכות בריאות ובהיערכות אזרחית באירופה.

ערן סגל, ממייסדי ההאב, אמר: "ישראל בכלל ושדרות בפרט נאלצו לפתח לאורך שנים יכולות שאין כמעט לאף מדינה אחרת בעולם. אנחנו מגיעים לגרמניה לא כדי לספר את סיפור הטראומה, אלא כדי להציג את הפתרונות שנולדו ממנה. המטרה היא להביא חבילה שלמה של ידע, מתודולוגיות, טכנולוגיות ומודלים מעשיים שיסייעו למדינות, לרשויות ולמערכות בריאות להיערך טוב יותר למצבי חירום, לנהל משברים, ולסייע לאוכולוסיה בחירום תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות. עצם ההתעניינות בפרלמנט הגרמני וכן של בכירי אחד מבתי החולים החשובים באירופה היא הבעת אמון משמעותית בדרך שפיתחנו וביכולת של החדשנות הישראלית לתרום לעולם."

ראש עיריית שדרות, אלון דוידי, אמר: "העניין שמגלה גרמניה במודל החוסן של שדרות הוא הוכחה לכך שהידע שנצבר כאן אינו רלוונטי רק לישראל, אלא יכול לסייע למדינות רבות בעולם. שדרות שילמה מחיר כבד לאורך שנים, וביתר שאת מאז 7 באוקטובר, אבל בחרנו להפוך את המציאות הקשה למנוע של חדשנות, למידה ופיתוח פתרונות מצילי חיים. האב חדשנות חוסן ובריאות הוא ביטוי לתפיסה הזו, המחברת בין הרשות המקומית, מערכת הבריאות, האקדמיה, התעשייה והקהילה כדי לייצר מודלים מעשיים להתמודדות עם מצבי חירום. אנו גאים לראות את הפתרונות שנולדו בשדרות זוכים להכרה בינלאומית, ומאמינים ששיתופי הפעולה שנרקמים כעת יחזקו גם את שדרות וגם את היכולת של מדינות נוספות להיערך טוב יותר לאתגרים של העתיד."

ההתאחדות הכלכלית גרמניה–ישראל , ה-D-I-W מחברת מאז שנת 1967 בין יזמים ואנשי עסקים מגרמניה ומישראל. ה-D-I-W, ומרכזי החדשנות (Innovation Hubs) שהוקמו לאחרונה יוצרים חיבורים בין חברות בינוניות, סטארט-אפים, משקיעים ומוסדות – בהתאמה אישית ולפי תחומי פעילות ספציפיים.