מדברים פה הרבה על דפי מסרים.
היום בערב נשב לשולחן הסדר ונקרא את דף המסרים שכתבו אבותינו לפני כאלף שנה.
כל עניינו של ליל הסדר הוא "והגדת לבנך".
סוד קיומו של העם היהודי מקופל בציווי הזה, וכבר אמר יגאל אלון ז"ל כי עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל. המסר לזכור ולעולם לא לשכוח, הוא אינו אלא תימצות מודרני לאותו ציווי.
אנו מחוייבים להעביר אל הדור הבא את סיפורו של העם היהודי.
דף המסרים שלנו נכתב ביציאת מצרים. הוא נכתב בתנ"ך. לאורך השנים ותלאות הגלויות, נוספו אליו גווילי זיכרון עתיקים אדומים מדם, עליהם נחרטו מאורעות ההיסטוריה היהודית.
כתובים עליו ימי החורבן וכשלון המרד מול הרומאים. רשומים בו שמותיהם של עשרת השבטים האבודים.
רשומים בו גירוש יהודי אנגליה ושריפת התלמוד וגירוש יהדות ספרד שנעקדה על מזבח האינקויזיציה. כתובים בו מסעות הצלב, ימי עלילות הדם והפוגרומים שהגיעו בעקבותם, והותירו חותם בדמם של נרצחי חמלינצקי ימ"ש.
על הדף הזה, בערך בעמוד 1834 ניצבת דוממת דמותה של סוליקה הקדושה שבגיל 16 בלבד, כיהודים רבים לפניה, לא הסכימה לוותר על יהדותה ושילמה על כך בהתזת ראשה.
דף המסרים היהודי הזה, ממשיך וזועק את זעקתם של נרצחי התריתל במרוקו, ומאורעות תרפ"ט ותרצ"ו ביישוב היהודי שלפני הקמת המדינה, והפרהוד בעיראק.
על הדף הזה תמצאו גם שאריות של קליפות תפוחי אדמה. שזה לא יפליא אתכם. אלו הקליפות מהן ניזונו רבים מבני עמנו בשואה שהשתוללה בעיקר באירופה לפני פחות ממאה שנה.
חשבנו שאם הקמנו מדינה אז תמה כוס התרעלה והנה בכל זאת, אל דף המסרים היהודי הזה נוספה לה השנה שורה חדשה.
שורה בוהקת וטרייה מדמם של למעלה מאלף קורבנות ששוב עלו לעולה.
עברנו את כל אלו ויותר וניצחנו את הכל.
כי דבקנו במסורת. כי העברנו את הסיפור מדור לדור.
אין מצב שעכשיו נוותר.
למרות הכל ואף על פי כל – חג שמח וכשר!