מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור), התשפ"ו-2026. 37 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים. אחד נמנע.
מוצע לתקן את חוק מס רכוש וקרן פיצויים ולקבוע בו מתווה סיוע לעסקים קטנים ובינוניים, לעניין השתתפות בהוצאותיהם הקבועות וכן בחלק מהוצאות השכר. עוד מוצע, בשל ההיקף הרחב של הנזקים הישירים שנגרמו לעסקים קטנים ובינוניים בכל רחבי הארץ כתוצאה מהמבצע, לקבוע מסלול נוסף לפיצוי בעד נזקים עקיפים בעבור עסקים שנגרם להם נזק ישיר במהלך המבצע.
בתוך כך, מוצע כי עסק אשר נגרם לו נזק עקיף בתקופת המערכה הנוכחית, המוגדרת כחודשים מרץ ואפריל 2026, יזכה לפיצוי בגין פרק זמן זה. הפיצוי יותאם לשיעור הפגיעה, ויחושב על פי היקף הירידה במחזור העסק הניזוק, גובה ההוצאות הקבועות שלו ושכר העובדים אשר להם הוא שילם במהלך התקופה הקובעת. בנוסף החוק גם מקנה פיצויים בעד נזק עקיף למי שנפגע בנזק ישיר באותה התקופה וכן פיצויים על אובדן שכר דירה.
זכאות לפיצוי תינתן לעסקים עם מחזור של בין 12 אלף ₪ ועד 400 מיליון ₪, אשר חוו במהלך המבצע ירידה במחזור העסקאות של 25% ומעלה לעומת תקופת הבסיס. ככלל, תקופת הבסיס להשוואה היא מרץ-אפריל 2025, אך עבור ענף המלונאות שנת ההשוואה תהא 2023.
ביחס לעסקים קטנים, הפיצוי יהיה בסכום קבוע לפי מדרגות, הנקבעות בהתאם לרמת הכנסה ושיעור הירידה במחזור. סכומי הפיצוי הקצובים לעסקים קטנים יוצמדו למדד המחירים לצרכן. לעניין עסקים בינוניים, הפיצוי ייקבע על פי רכיב הוצאות קבועות ורכיב השתתפות בשכר.
התביעות יוגשו באופן מקוון לרשות המסים, כאשר המנהל רשאי לשלם מקדמה של 60% מסכום הפיצוי תוך 21 יום מהגשת התביעה. עוד מוצע כי על בסיס הצהרת עסק לפיה הוא אמור להיכלל בזכאות לפיצוי – תוכל רשות המיסים לשלם לעסק עד 50% מגובה הפיצוי כמקדמה. מוצע כי מנגנון זה יופעל בשיטת "לחיצת כפתור" ויהיה תקף למשך 5 שנים, כדי לייצר ודאות ארוכת טווח, לתקופות חירום נוספות בשנים הקרובות.
עוד מוצע כי גנים פרטיים יוכלו לבצע החזר כספים להורים, כאשר בעלי הגנים יוכלו לבחור את חודשי מאי-יוני כחודשי הייחוס לבדיקה, כך שההחזר ייכלל בתחשיב – והם יהיו זכאים לפיצוי. בנוסף מוצע לקצר את משך הזמן הנדרש ליציאה לחופשה ללא תשלום כדי שזו תיחשב "הפסקת העסקה", וזאת מ-30 ימים ל-10 ימים רצופים, ואף ל-5 ימים בלבד (אם אלה החלו עם תחילת המלחמה).
בנוסף, מוצע מתווה ייעודי לבני ובנות זוג של משרתי מילואים, במסגרתו תמנע פגיעה בפיצוי לעצמאיות שבני זוגן שירתו במילואים. כך, אם פעילות העסק צומצמה בתקופת הבסיס בשל שירות המילואים של בן הזוג, המדרגה תיקבע לפי חודשי פעילות רגילים מהשנה הקודמת.
כן מוצע כי מקום אירוח שאירח מפונים בשנת 2025 בהתקשרות עם המדינה, יהיה זכאי להשוואה במסגרת מתווה הפיצויים למחזור העסקים שלו בשנת 2023. לעניין תמיכה בעמותות, מוצע להעמיד לא פחות מ-40 מיליון ₪ לטובת תמיכה במוסדות ציבור שחוו ירידה בהכנסות.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ חנוך מילביצקי: "במתווה הזה יש בשורות משמעותיות. דבר חשוב שנכנס הוא מנגנון לחיצת כפתור ל-5 שנים. עד עכשיו, במצבי חירום היינו צריכים להמתין שהאוצר יגבש מתווה ואז לדון בו ולאשר אותו. זה יצר עיכוב גדול לבעלי העסקים. המנגנון הזה פה הוא תקף ל-5 שנים, במידה שיהיה מצב חירום במשק, והוא יכנס באופן אוטומטי כך שיוכלו לשלם מקדמות לבעלי העסקים בצורה מהירה ביותר. בשורה גדולה נוספת היא שהפכנו גם את חמשת הימים הראשונים שבהם המשק היה סגור – לימים שבהם ניתן יהיה להוציא את העובדים לחל"ת. זה תקף לכלל העובדים במשק".
ח"כ ינון אזולאי: "עבדנו ביחד בוועדה, גם עם האופוזיציה, על חשיבות ההשתתפות של המדינה בהפסד של אותם עסקים. התעקשנו על החל"ת, התעקשנו על העסקים בצפון. אני מודה ליו"ר הוועדה, עבדנו ביחד כדי שתהיה בשורה לעסקים".
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "נוכח האיומים שנוצרו בעקבות היציאה למבצע, קבע פיקוד העורף הנחיות מחמירות בשטחי מדינת ישראל כולה, אשר כללו איסור על התקהלויות בשטח פתוח ומתן שירותים, איסור פעילות במקומות עבודה למעט משק חיוני ואיסור על פעילויות חינוכיות.
בשל הנחיות אלה, צומצמו השירותים והפעילות המסחרית במשק באופן משמעותי, והייתה נגישות מוגבלת לאזורים שונים במדינת ישראל. הממשלה פועלת במגוון דרכים כדי לסייע לתושבים המושפעים מן הלחימה באופן ישיר ועקיף, ובין השאר, פועלת כדי לתת פיצוי לעסקים שנפגעו כתוצאה מהמצב המיוחד ופיצוי לעובדים שנעדרו מעבודתם בשל המצב המיוחד".
