במהלך המשפט הוכיחו עו"ד חופית קנטרוביץ ותהילה נידם מפרקליטות מחוז דרום את עובדות כתב האישום באמצעות שורה של עדויות וחוות דעת מומחה. מכתב האישום עולה כי החל משנת 2014 צפה עזאם באופן אינטנסיבי בתכנים הנוגעים לפעילות ארגון דאע"ש. לאחר אירועי ה-7.10.23, וברקע מלחמת "חרבות ברזל", החליט עזאם להצטרף לארגון ונשבע אמונים לארגון. עוד עולה כי הנאשם שלח לחבריו תיעודים מאירועי ה-7.10, תוך שנימת התכתבותו משקפת לעג ושמחה לאידה של מדינת ישראל, כמו כן במהלך שנת 2024 הוריד מידע בנוגע לאופן הכנת חומרי נפץ ובנוגע לרעלנים.
בהכרעת הדין קבעה שופטת בית משפט השלום בבאר שבע, שוש שטרית, כי העדר מגע ישיר עם נציג בארגון הטרור אינו גורע מהיותו של עזאם חבר בארגון, שכן פעל בהתאם ל"פרוטוקול הצטרפות" שהתווה הארגון לפעיליו בזירות חוץ. קביעה זו התבססה, בין היתר, על חוות דעת שהוגשה במהלך המשפט, מהן עולה כי דאע"ש ביצע שינוי מבני בארגון במטרה להתמודד עם יכולות סיכול גבוהות, ועבר למודל של השראה והנעת יחידים לפעולה, ללא צורך בהכוונה ישירה או קשר היררכי.
כמו כן התייחסה השופטת לאחת העדויות שהוצגו במהלך המשפט, ממנה עולה כי: "השילוב שבין נגישותו הפיזית של הנאשם לחיילים (ולאזרחים ישראלים בכלל) במסגרת עבודתו בבית החולים "סורוקה" לבין "אופי" השיח שקיים מול חבריו (בהם עלה רצון "להרשים" אחד את השני בפעילות ברוח המדא"ס) עשוי ההיה להוביל את האחרון למימוש פעילות אקטיבית ברוח הארגון הקיצוניים, וייתכן כי אף היה מבצע זאת אלמלא נעצר."
