המחיר של חמאס: עזתים תקועים מחוץ לבתיהם
בשעות האחרונות מתפשטים ברשתות החברתיות הערביות סרטונים וטענות של תושבי עזה שמצאו עצמם מחוץ לבתיהם, ומכוונים אצבע מאשימה לישראל. משפט בולט שחוזר על עצמו שוב ושוב הוא: "בגלל ארבל אחת, מאות אלפי עזתים לא יכולים לחזור הביתה". אך האם זו באמת האמת?
הטענה הזו, המופצת על ידי תומכי חמאס ואחרים, מתעלמת מהשאלה המרכזית: מי באמת אחראי למצבם של העזתים? התשובה לכך ברורה – ארגון הטרור חמאס.
חמאס, שבמשך שנים משמש כשליט דיקטטורי בעזה, מעדיף להחזיק את ארבל, אזרחית ישראלית שנחטפה לשבי, במקום לאפשר פתרון שיאפשר את חזרת העזתים לביתם. במקום לעמוד בהסכמים ובדרישות הבינלאומיות, חמאס בוחר להמשיך להחזיק בבני ערובה – על חשבון האוכלוסייה הפלסטינית עצמה.
תושבי עזה שחזרו לאזורים הצפוניים מגלים שמה שנותר מהבתים שלהם הוא גושי אבנים והריסות – תוצאה ישירה של מדיניות ההסתרה והשימוש באזרחים כמגן אנושי. בזמן שחמאס ממשיך לנהל תעמולה ולהציג את עצמו כמגן העם, המציאות בשטח מוכיחה אחרת.
השביעי באוקטובר: חגיגה על חשבון העם
תמונות וסרטונים שמציגים תושבים עזתיים חוגגים את אירועי השביעי באוקטובר, יום שבו נרצחו מאות ישראלים, מראים עד כמה האוכלוסייה מנוהלת תחת תעמולת השנאה של חמאס. במקום לשאוף לשיקום ולחזרה לחיים תקינים, רבים נשאבים אחר הנרטיב של חמאס וממשיכים לתמוך בארגון שמחריב את עתידם.
התשובה ברורה ופשוטה – תושבי עזה שרוצים לחזור לביתם (או למה שנשאר ממנו) צריכים להפנות את הדרישות שלהם לחמאס. במקום לשבח את הארגון, עליהם לעמוד מולו ולדרוש את שחרור האזרחים הישראליים שבשבי ואת הפסקת השימוש באוכלוסייה שלהם ככלי משחק פוליטי.
המסקנה ברורה: הסבל של עזה הוא תוצאה ישירה של שלטון חמאס ושל ההחלטות שהוא מקבל. תושבי עזה שרוצים עתיד טוב יותר צריכים להכיר במי שמחזיק אותם כבני ערובה – ולהתחיל לדרוש שינוי.
הלחץ גובר: חסימת ציר נצרים והדרישה לשחרור ארבל
בשעות האחרונות אנו עדים לצעד משמעותי נוסף במסגרת הלחץ שמופעל על חמאס – חסימת ציר נצרים, נתיב קריטי במרכז עזה, בדרישה לשחרר את ארבל, האזרחית הישראלית המוחזקת בשבי. צעד זה, שיזמה ישראל, נועד להבהיר פעם נוספת לחמאס שלא יוכל להמשיך להחזיק בני ערובה מבלי לשלם מחיר כבד.
הפעולה הזו אינה מקרית. היא מדגישה את החשיבות של צירים אסטרטגיים בתנועת האוכלוסייה והמשלוחים בעזה, ומשדרת מסר חד וברור: כל עוד חמאס ממשיך לעמוד בסירובו לשחרר את החטופים, הוא ימצא את עצמו תחת לחץ בלתי פוסק, גם מול אזרחי עזה עצמם.
מהלך זה מתחבר גם להבנה שמחלחלת בקרב משפחות החטופים – הדרך לשחרור יקיריהם עוברת בהפעלת לחץ כבד ואפקטיבי. זוהי תזכורת נוספת לכך שחמאס, שמעדיף להקריב את אזרחיו על מזבח האידיאולוגיה, חייב להרגיש את המחיר הכבד של פעולותיו.
