קבוצת הרוכשים הגדולה ביותר בפרויקט 'כתר הרמה' מונה מעל 400 זוכים, ומיוצגת על ידי עו"ד עמנואל יוזוק, ממשרד יוזוק־מלכין ושות'.
עו"ד יוזוק שיגר לאחרונה מכתבי התראה לרשות מקרקעי ישראל ולמשרד הבינוי והשיכון, שבהם טען כי הרשויות ידעו, או לכל הפחות היו אמורות לדעת, כי פרויקט הענק אינו מתקדם כצפוי.
חרף זאת, כך נטען, גופים אלה לא התריעו בפני הזוכים בהגרלה על הסכנה שבה מצויה זכייתם – מידע שהיה עשוי לסייע להם לכלכל את צעדיהם ולבחון חלופות. לדברי עו"ד יוזוק, במשך שנים המשיכו המשפחות להסתמך על כך שזכו בדירה במסגרת הגרלת 'דירה בהנחה', לא חיפשו פתרון דיור חלופי, הפסידו זמן רב וכסף, וכעת כלל לא ברור מי יפצה אותן על ההפסדים שנגרמו להן שמגיעים למאות מיליוני שקלים.
פרויקט 'כתר הרמה' שווק במסגרת תוכנית ממשלתית לרכישת דירה בהנחה. עבור הזוכים, מדובר היה בהזדמנות משמעותית לרכוש דירה באזור מבוקש במחיר נמוך ממחירי השוק. לפני כארבע וחצי שנים קיבלו המשפחות את הודעות הזכייה, ורבות מהן תכננו את חייהן סביב ההבנה כי יעברו לדירתם החדשה בבית שמש כמובטח, במהלך אפריל 2024, המועד הרשמי למסירת הדירות.
הפרויקט עצמו היה אמור לקום במתכונת מורכבת יחסית של "תכנן ובנה". בניגוד לפרויקט רגיל, שבו המדינה מפתחת את הקרקע ומעבירה לקבלן מגרשים מוכנים לבנייה, כאן היזם אמור היה לפתח מתחם שלם, לרבות תשתיות, בנייני מגורים, מבני ציבור ופיתוח סביבתי. כלומר, לא רק הקמת דירות, אלא הקמת שכונה חדשה כמעט מאפס.
אלא שלאורך השנים התברר, כי במשך תקופה ארוכה, הפרויקט כמעט שלא התקדם. בשטח נראו עבודות חלקיות בלבד, שלדי מבנים ומגרשים שנותרו בלתי מפותחים.
ברקע המשבר עמד סכסוך בין החברות שהיו אמורות לקדם את הפרויקט, חברת 'שפיר' וחברת 'נתיב פיתוח' לבין המדינה. מצד משרד השיכון נטען כי החברות לא קידמו את הפרויקט בהתאם להתחייבויותיהן.
מנגד, החברות מייחסות את העיכובים לנסיבות חיצוניות, ובהן המלחמה, עיכובים בקבלת היתרים, מחסור בפועלים, ביורוקרטיה ועלויות שהתייקרו.
אלא שלדברי עו"ד יוזוק, השאלה המרכזית אינה רק מי אשם בסכסוך בין המדינה ליזם, אלא מדוע הזוכים בפרויקט לא עודכנו בזמן אמת על הקשיים בפרויקט, ומה יעלה כעת בגורל זכייתם.
לפני מספר ימים קיבלו הזוכים הודעה שלפיה קיימות בעיות מול היזם, ולכן הם רשאים להשתתף בהגרלה נוספת אף שכבר זכו בפרויקט. לדברי עו"ד יוזוק, ההודעה הזו רק החריפה את חוסר הוודאות בה הם מצויים.
"מצד אחד, השתתפות בהגרלה חדשה עשויה לספק להם חלופה במציאת דירה; אך מי יודע מתי ואם יזכו ומה יהיה מועד המסירה" אומר עו"ד יוזוק. נוסף על כך, הוא טוען, ההטבה הכלכלית בפרויקט המקורי נחשבת משמעותית בהרבה מההנחות המוצעות כיום בחלק מן ההגרלות החדשות.
על פי הערכות שהועלו סביב הפרויקט, הפער בין מחיר הזכייה המקורי לבין שווי הדירות כיום עשוי להגיע לכמיליון שקל למשפחה. לכן, מבחינת הזוכים, ויתור על הזכייה המקורית הוא למעשה ויתור על סכום עתק, שמשפחה בישראל מתקשה מאד לחסוך לאורך כל שנותיה.
לטענת עו"ד יוזוק, הזכייה בהגרלה מעניקה זכות בעלת ערך כלכלי ממשי, שניתנה להם במסגרת תוכנית ממשלתית, לאחר שעמדו בתנאים שהמדינה עצמה קבעה – ועל כן אובדנה, שלא קשור כלל למעשיהם, אמורה להניב להם פיצוי מתאים.
בדרישתו מבקש עו"ד יוזוק ממשרד השיכון ומרמ"י לקבל הבהרות, ולספק פתרונות מיידיים בעקבות ביטול הסכם הפיתוח עם היזם. הוא מבקש לדעת מהו המתווה להמשך הפרויקט, האם ימונה יזם חלופי, באילו תנאים הדבר ייעשה, כיצד יישמרו זכויות הזוכים, האם הם יידרשו לשלם מחירים מעודכנים ומהם לוחות הזמנים החדשים למסירת הדירות.
לדבריו, הזוכים עמדו בכל תנאי הסף שקבעה המדינה, המציאו את כלל האישורים והמסמכים שנדרשו מהם, ובהתאם לכך קיבלו הודעות זכייה.
המדינה היא שניהלה את המכרז, הכריזה על המשפחות כזוכות וגרמה להן להסתמך על הזכייה במשך שנים.
לטענת עו"ד יוזוק, רמ"י ומשרד השיכון לא פיקחו כראוי על היזם, ואפשרו למצב להידרדר במשך שנים מבלי לעדכן את הזוכים במצב הפרויקט לאשורו. לדבריו, חלה על הרשויות חובה מוגברת לפעול בשקיפות, בהגינות ובמהירות, ולא להותיר את המשפחות ללא פתרון לאחר שנים של המתנה.
"על כן, אין המדינה יכולה להסתפק בהודעה לקונית שהפרויקט הסתבך, ושהדיירים מוזמנים להשתתף בהגרלה חדשה" טוען עו"ד יוזוק. "עליה להסביר מה ידעה, מתי ידעה, מדוע הזוכים לא עודכנו בזמן, וכיצד היא מתכוונת להגן על זכויותיהם".
עו"ד יוזוק קורא לנציגי רמ"י ומשרד השיכון לקיים עמו ועם נציגי מאות המשפחות אותן הוא מייצג פגישה דחופה. מטרת הפגישה, היא לגבש פתרון מעשי שיבהיר כיצד זכייתן של המשפחות תישמר, איזה יזם ימשיך את הפרויקט, האם המחירים המקוריים של הדירות שהובטחו לזוכים יישמרו עבורם ומהו לוח הזמנים שבו יוכלו המשפחות לקבל את דירותיהן?
במכתב נותן עו"ד יוזוק לרשויות 14 ימים להשיב. לדבריו, אם לא יתקבל מענה ענייני ומספק, לא תיוותר בידיו ברירה אלא לפנות לערכאות המשפטיות ללא התראה נוספת.
